פאנפיק לפרסי ג'קסון (אין שם עדיין ) פרק 4

אנשים מצאתי לסיפור שם אז… קוראים לו "כתף אל כתף נגד העולם " (קצת מזכיר את פרסיבת' לא ?)

"הוו כמה נחמד להכיר ותך סופסוף העלמה ג'ונס " אמר האיש שאותו זיהיתי מהחלום שלי . ממש כמו בחלום הוא ישב על כיסא גלגלים במרפסת שהקיפה את הבניין האדום והגדול . הוא נראה אדם ממש נחמד בסך הכל .
"אני מצטערת אדוני אבל אנחנו מכירים ?" שאלתי והשתדלתי להיות מנומסת ככל האפשר .
"אמך סיפרה לי עליך עכשיו אני רואה שהיא צדקה את באמת ילדה נבונה "לא הבנתי איך הוא יודע שאני נבונה אבל היי אמא אמרה לי שעם נותנים לי משהו אני צריכה להגיד תודה ולסתום , זה תקף גם למחמאות .
"תודה … נדמה לי " אמרתי בחיוך .
"בסדר מרדית אני מכיר אותך אבל את לא מכירה אותי . אני כירון אחראי הפעילויות של המחנה אני אתן לדפני ללוות אותך לביתן שלך ונדמה לי שנפגש שוב בארוחת הערב " הוא חייך . חייכתי בתחילה עליו ואז אל דפני שעמדה ממש לידי ,נראה שגם היא במחנה .
"בואי איתי " קראה דפני ויצאה בריצה לכיוון המחנה . מה אני יגיד הילדה הזו ממש אוהבת לרוץ .
"להתראות כירון " אמרתי בחיוך ורצתי בעקבותיה .
טוב אז נכון המכנה הזה ממש לא נראה כמו מחנה של חנונים . היא היה מדהים , עם שדות תותים שצמחו לא רחוק מיער ולידם אגם . דפני סיפרה לי בדרך לבניין הראשי שיש כאן קולוסיאום ומרוצי כרכרות .מה שזה לא אומר . וכל הבנים נראו ממש טוב אפילו יותר מזה , אולי דיימון צדק והקיץ יהיה מהנה .
"את מתרגשת לפגוש את האחים שלך ?" שאלה אותי דפני כשהצלחתי להדביק אותה בריצה .
"מה זאת אומרת אחים " שאלתי .
"אמ.. התכוונתי אחים בלב , חברים לביתן " היא תקנה את עצמה .
"האמת שכן בהתחלה חשבתי שאני אשנא את המקום אבל .. איך לומר את זה? יש פה אטרקציות " אמרתי בחיוך . דפני צחקה ואז הרצינה פתאום .
"מר , תרשי לי לשאול אותך שאלה … קצת מביכה " היא אמרה , הנהנתי למרות שזו לא נשמע בקשה. "מה את חושבת או יותר נכון יודעת על מיתולוגיה יוונית ?" היא שאלה ונעצרה .
"זו שאלה ממש מוזרה . אני לא יודעת הרבה ,אמא שלי יהודיה למדתי בבית ספר יהודי אני מאמינה באל אחד אבל …. ראיתי את הסרט הרקולס של דיסני ואני יודעת אותו בעל פה עם זה עוזר " אמרתי. היא לא נראתה מרוצה
"אוקיי . זה רע זה רע " היא מלמלה . "בואי פשוט ניקח אותך לביתן שלך אבל אחי שתגמרי להתמקם אנחנו חייבות לדבר " עכשיו , עם ההבעה הזו על הפנים , דפני ממש לא נראתה כמו אותה ילדה קטנה שעזרה לי למצוא את הדרך למחנה . ידעתי שמה שהיא הולכת לומר לי לא יהיה קל לעיקול .