סיפור חדש – פרק 1
המשכתי לרוץ, גם כשהגשם היכה בפניי ולא יכולתי לנשום.
לא עצרתי אפילו כדי להעיף מבט לאחור ולשמוע את קול נהמות ה… יצורים שמאחוריי.
בבקשה, בבקשה, רק עוד כמה מיילים.
נעלי הספורט נחבטו באספלט ונחתו בשלולית בו ומים שהשפריצה על רגליי.
מילא, הן היו מטונפות גם ככה, גם שאר גופי היה כזה; חוץ מבוץ כיסו את רגליי שריטות ודם קרוש בחלקים שונים, גם ידיי היו שריטות וחבלות, על הרקה שלי התנוסס חתך, ידעתי את זה כי דם זלג ממנו מדי פעם והכריח אותי לעצור ולנקות את עיניי ופניי.
עצרתי שוב. ידיי ניקו את פניי ואז נחו על ברכיי וכל גופי היה כפוך ודואב מהמאמץ.
הצלחתי להרים מבט בקושי. הגבעה נראתה שחורה כמו הלילה, שחורה ורחוקה מדי. כאילו צחקה עליי ואמרה שבחיים לא אגיע אל סופה. ובחושך שהשתרר, פחדתי להאמין שכך יהיה, שלא אגיע אל הקצה.
בהבזק הברק הפתאומי שהאיר את השמיים ראיתי את עץ האורן הגדול, ידעתי שזה הגבול.
אני חייבת להגיע לשם. אני חייבת-
כל חושיי עקצצו ונדרכו ומיהרתי להתכופף ולהתגלגל הצידה כשמשהו כהה חלף ממש במקום בו עמדתי קודם לכן.
היצורים התקדמו, יכולתי לשמוע אותם, את צעדיהם שגורסים את הדשא ואת נהמותיהם הלא אנושיות שמילאו את חלל האוויר. לא ידעתי מהם, הפסקתי לעקוב גם אחר מניינם. רק ידעתי שהם רבים. וצמאים לדם.
התחלתי לטפס על הגבעה, למרות שידעתי שאין סיכוי שאגיע, זה היה אבוד מראש. ובכל זאת המשכתי לטפס, לרוץ על הגבעה החלקלקה ולהילחם ברוחות שכאילו דחפו אותי אחורה, חזרה אל הדברים שארבו בצללים.
רק עוד קצת…
עורי הצטמרר וסטיתי הצידה בחדות והתגלגלתי על הדשא כשברק פילח את המקום בו ניסיתי לעצור לנשום.
"גם אתה?!" צעקתי בקושי לעבר השמיים. בתגובה רעם הרעים וגשם זלעפות חזר לרדת.
כוחותיי אזלו, הרגשתי איך פעימות הלב שלי הופכות חלושות, ברכיי רעדו ממאמץ כשנגעתי בעץ האורן הגדול שבכניסה ושולי שדה הראיה שלי השחירו.
ראיתי צללית מתקרבת. משהו גדול ולבן. אבל בשלב ההוא כבר לא היו לי כוחות.
כל מה שאני זוכרת הוא שהתמוטטתי למרגלות העץ, והספקתי רק להביט בקנטאור הזקן שבחן אותי בדאגה ולהתחנן: "אני צריכה עזרה,"
ואז העולם השחיר ונעלם.
****
"אליסון!"
פקחתי עיניים בבהלה מיד כששמעתי את שמי.
החלומות שלי המשיכו להטריד אותי. זיכרונות מהעבר שטפו אותי והעבירו בי צמרמורת. הלילה ההוא היה הלילה הנורא בחיי.
כמעט מתתי שם, אבל כירון הציל אותי.
למען האמת, הייתי חייבת לכירון הרבה יותר משאפשר להעלות על הדעת; הוא אסף אותי למחנה שלו בלי שאלות, עוד באותו לילה גשום. אני זוכרת שהגשם נעלם איכשהו, לא נכנס לשטח של מה שהתברר לי אחר כך כמחנה.
בהתחלה הייתי המומה, המחנה שאני הכרתי כלל לא היה נראה ככה, ולא ידעתי למה עליי לצפות.
הוא לא זז מהמיטה שלי עד שהדופק שלי חזר לקצב סדיר ועד שכל החתכים והפציעות שלי טופלו, ואז הוא גם הצמיד לי את ג'ייק כדי שהיה אחראי עלי.
עכשיו, אחרי שנתיים, קשה לי להחליט אם ג'ייק עדיין אחראי עליי או שאני זאת שאחראית עליו.
"אלים, ג'ייק, לפחות תדפוק בדלת – " התחננתי אבל הוא כבר קטע את דבריי בשטף הדיבור האופייני לו.
"למי יש זמן בכלל?" ג'ייק שאל. "את לא מאמינה מה הייתי צריך לעשות הבוקר, לפעמים אני מצטער שאני לבד בביתן, כלומר, לך זה לא מפריע, אבל לי כן. כלומר, את יודעת למה אני מתכוון, נכון?"
הוא חייך אליי חיוך מתוח.
"נכון?"
נאנחתי וחזרתי לשכב על המיטה. נראה שזה גרם לו לצאת מרוח השטות שלו.
"מה קרה?" הוא שאל בדאגה, שיערו בצבע החום-דבש גלש מעט על עיניו והוא הסיט אותו בחוסר מחשבה.
"סתם, שוב… זה," מלמלתי.
"החלומות האלו?" ג'ייק שאל בזהירות והתיישב על קצה המיטה.
החדר שלי לא היה גדול, למען האמת הוא היה אפילו קטן מאוד; היו בו מיטה, שידת לילה וארון קטן שבו היו כמה בגדים, ספר או שניים, ונעלי הספורט המרופטות שאומנם כבר לא נעלתי, אבל שמרתי. הקירות היו צבועים באפור וחלון יחיד השקיף החוצה אל המדשאות של המחנה. וזהו זה, שום דבר בנוסף לזה.
"דיברת על זה עם כירון?" הוא שאל בדאגה קלה שלא עניתי. "את יודעת שהוא יכול לטפל בזה,"
כן, ידעתי.
פעם כירון היה משתמש בשיקוי מיוחד שהיה גורם לי לישון טוב בלילה. כל כך טוב עד שלא חלמתי כלום. וזה הרגיש כאילו אני מתה וצפה בעולם שחור חסר כל.
העדפתי את הסיוטים שלי מאשר השקט המשונה הזה.
רק אחרי שג'ייק עזב את החדר, הנחתי לעצמי לעצום לרגע שוב את העיניים ולחשוב על הלילה ההוא לפני שנתיים, בו כמעט מצאתי את מותי.
ועל כל מה שקרה מאז שהגעתי לכאן: מחנה החצויים בלונג-איילנד, ארה"ב.
תגובות (34)
וואו. ג'ייק כבר נראה לי חמוד, יותק ממארק לפחות…
המשך!
מי אמר שאני אהיה ג'ייק?
אני אמרתי שתהיה ג'ייק? רק אמרתי…. אני קראתי את ההסבר.
ומה עם הנזל וגרטל?
המשך ,תקראו גם את הסיפורים שלי
מממ…
תמשיך, אני סקרנית לראות מה הפעם..
אעאעאעאע!!
ונטע אף אחד חוץ מליאו לא עולה על מארק. אפחד.
טוב, אני לא מתתי עליו…. וניקו עולה על ליאו. בהרבה. (ויכול להיות שליאו… אני לא אומרת)
וואו, תמשיך ומהר!
הסיפור ( וזה עוד רק הפרק הראשון ) מדהים!
תמשיך!!!
ניקו עולה על ליאו!!!! ונטע הבנתי למה התכוונת (נראה לי) ואמרו שזה יהיה ניקו :(
אם אני יודעת למה התכוונת אז מישהי שקראה את בית האדס באנגלית אמרה לי שזה נכון
אבל לא נורא
הסיפור ממש יפה בינתיים ויש לי השערה לגביו… בינתיים אני אשמור אותה לעצמי…
תמשיך
אני לא יודעת, אני התכוונתי לשורה מנבואת השבעה שהכי הלחיצה אותי, אם התכוונת לזה.
המשך
גודס, תמשיך או שאני אהרוג אותך בדם קר >
מוחעחעחעחע.
אני סיימתי כבר את House of Hades ואני יודע דברים על ליאו וניקו!!! (מוחע!)
ותודה כולם!! אני אמשיך מחר!!
אעאעאעא !!! אתה קראת אותו באנגלית?!?!??!!
לא הוגןןן!!!
~בכיבכיבכיבכיבכיבכיבכיבכיבכיבכיבכיבכי~
אני גם יודעת דברים על ליאו וניקו -,- (לא קראתי)
וזה נכון שלפרסי נפלו המכנסיים? :O
אז תקראי אותו גם באנגלית. אני בטוח שתסתדרי.
אני לא מגלה שום ספוילר. אני לא תפלצת.
אתה טרול, מה ההבדל? :O
וזה לא ספוילר! זה סתם דבר שולי לגמרי… -,-
אבלאבל… למה?!
רק משהו קטן, בבקשה ~פאפי פייס חמוד ++~
אני מכירה כבר את כל הספר אבל אני לא באמת קוראת אותו, רק מעלעלת (זה באנגלית, כמובן)
בספר הזה ריק הוכיח את עצמו כמלך הטרולים, אפילו יותר ממך.
-מרגישה נבגדת שלכולם יש אותו באנגלית-
-,-'
אז תקני אותו (אני מכירה את העלילה מויקיפדיה של גיבורי האולימפוס באנגלית בעיקר, אם את רוצה לדעת תיכנסי לשם)
אני רוצה לקנות אותו, אבל אני עדיין מתלבטת אם כדאי לי או שעדיף לחכות לספר בעברית…
לא כדאי לך לחכות, הוא יצא רק בסוף החודש (טוב, אני זה לא דוגמה. כל פעם שהספר יוצא באנגלית אני קונה אותו ורק מסתכלת על הפרק הראשון ואז עוצרת בקטעים. אין לי סבלנות.)
קראתי ולא הבנתי כלום :O
אולי זה בגלל שרק לפני כמה דקות סיימתי את 'הגיבור האבוד'?
או שלא קראתי את הסיפור הקודם (והארוך) שלך ? :/
טוב… אני ינסה לעקוב ואולי אני יבין את הסיפור וייהנה ממנו כמו כולם :)
תמשיך בבקשה :))
אה, ודרך אגב: ריק הודיע שהסדרה הבאה שלו תהיה על מיתולוגיה נורדית!
הוא יכתוב על לוקי ותור וכאלה?!!
:O =.=
אולי…. אני עוד לא יודעת על זה כלום, אני כבר כמה חודשים חוקרת את זה (אני כל יום בודקת בבלוג שלו)
נחמד… ריק ריירדן, ומיתולגיה נורדית….. מעניין.
לי אין מושג על מה מדברים שם בתגובות למעלה. לא קראתי את בית האדס. אני מחכה שיצא בעברית. הוא באמת יוצא בסוף החודש?
זה נכון שניקו הוא…? בלי ספוילר.
אני אוהבת.
תמשיך!!!!
כן, ניקו הוא….. זה שבר לי את הלב אבל עכשיו אני חיה עם זה… לא, אני הולכת לבכות!
שמעתי שHouse of Hades יצא בעברית רק בפברואר… אז לכל מי שמתלבט ויכול ורוצה לקרוא באנגלית – שיקרא.
תכל'ס, אני לא חושב שזה קשה. הקושי היחיד הוא להתרגל. לוקחים כמה עמודים בשביל להתרגל לקריאה באנגלית, אבל אחרי שעוברים את ההתחלה – זה זורם מהר. אתם שמים לב שאתם אפילו לא נתקלים יותר מידי במילים, כי גם מילים שאתם לא מכירים – אתם מבינים מההקשר, ואז מוסיפים עוד מילה לאוצר המילים. זה נחמד.
ולא צריך היה לקרוא את הסיפור הקודם שלי בשביל זה (למייק).
חיכיתי לסיפור הזה! סוף כל סוף התחלת אותו, אני לא יכול להגיד תמשיך כי יש כבר חלקים 2 ו-3 אבל בכללי תמשיך חחח אגב עשו לי ספוילר שיהיה בבית האדס, ספוילר לא נחוץ שממש לא הייתי צריך לדעת חחחחחח
הו אלים.
ניקו ;-;