סודה של הטייסת – פאנפיק לפרסי ג'קסון 3
איש בסביבות גיל הארבעים פרץ לחדר וזינק לעבר אוון, על מנת ליצור חוצץ בינו לבין גרייס ודייב. הילדים צרחו באימה ואוון נסוג לאחור. "דוד ווילי!" צרחה גרייס באימה. האיש הגבוה, הרזה ובעל שיער הקש לא היה אחר מאשר אנטרופוסם של גרייס ודייב. ווילי ברוס, איל ההון.
דייב היה רגיל לראות את דודו בחליפת עסקים מתוקתקת, שיער משוח לאחור והבעת פנים רגועה וקרירה. אך כעת שערו היה מבולגן, עיניי הדבש שלו היו נסערות וחולצה המכופתרת הלבנה שלו היה מלוכלת מאבק ומפיח… ובידו היה רובה, רובה קומנדו גדול. מהסוג שרואים בסרטים.
"ילדים, תסתתרו!" הוא צעק ודרך את הרובה, הוא כיוון אותו אל עבר האישה, ליילה.
קול ירייה מחריד נשמע כשהכדור נורה בכוח אדיר מהרובה ופילח את הכתף הימנית של האישה ההמומה, שקרסה על חברתה קייטי. קייטי בעטה אותה בגסות אל הרצפה. עיניה הזרחניות הפכו לעיינים כחולות-כהות אנושיות. קייטי ואוון נהמו, אך דוד ווילי איים עליהם ברובה שלו, והם שלפו סכינים זהובות. "אתה," נהמה קייטי. "תמות!" הם התנפלו עליו. הוא חבט באוון ברובה שלו, הגבר הגדול התנדנד לרגע ועייניו הפכו צלולות.
"אתה לא יכול להרוג אותנו, רק את הגופים המארחים." נהם אוון. "נכון, אך אתם – יצורים מתועבים- יכולים להיות מושמדים רק בעזרת אש יוונית. שטתהר את הגופים המארחים האנושיים שלהם מהטומאה שלכם." עיניהם של אוון וקייטי התרחבו באימה. "אתה לא –" אמרה קייטי, אך מעולם לא זכתה לסיים את המשפט. דוד ווילי צעק לעבר גרייס ודייב – שצפו על המחזה באימה גלויה – "תרוצו!"
גרייס עמדה המומה במקומה אך אחיה משך אותה אל עבר הדלת והם החלו לרוץ. ווליאם ברוס חייך, ופנה אל עבר המפלצות.
תגובות (0)