נקמת הענקים פרק 5: הנבואה

<יונה> אחרי המקרה אני אביעד וקייל נכנסנו לבניין הראשי. כירון חיכה לנו ליד מדרגות עלית הגג. עלינו אל הגג ופתחתי את הדלת."משהו כאן מריח לי מוזר" אמרתי. קייל התקרב אל תיבה מסוימת וחשף מה כתוב עליה." זה שם של אל" אמר אביעד וזה היה נכון. פתחנו את התיבה וראינו תמונה של שלושה יהלומים מיוחדים שכל אחד מהם היה בצבע אחר."התמונה הזו עתיקה מאוד" אמר קול. הסתובבנו וראינו את כירון. "זאוס השאיר את התמונה הזאת כאן כשרק בניתי את מחנה החצוים". "התמונה הזאת חשובה למשהו" שאל קייל. "כן" אמר כירון. "לפני שתדעו על התמונה אני רוצה שתלכו לרייצל" הוא אמר. ירדנו מעליית הגג והלכנו לעבר המערה של האורקל."מי זאת רייצל" שאל קייל. "היא האורקל של המחנה" הסברתי לו. כשהגענו למערה ונכנסנו אליה ראינו נערה גניגית שבדיוק דיברה עם נערה עם שיער שטני וארוך ועייניים כחולות."תכירו זאת זואי טנקיר" רייצל הסתובבה כאשר ראתה אותנו. " את יודעת במקרה משהו על תמונה עתיקה שהייתה בעליית הגג" שאל אביעד." לא שמעתי על זה שום דבר" היא אמרה. פתאום ערפל ירקרק החל לעלות מעיניה ואז היא אמרה את המילים הבאות:

בן השאול מהענקים הישמר
הנקמה העתיקה תתעורר
והבוגד המצרי יתגלה
אויבי המיתולגיות יתאחדו
ואת הסוף המר יביאו
רק בן האלים יוכל לעצורם
ואותם להרוג עד היום האפל

היא אמרה והתמוטטה.