נקמת הענקים פרק 26: תור

<יונה> הכל היה מצוין עד שפרנק ואירון גררו את לוקי אל הספינה. כשעליתי אל הסיפון לוקי היה מעולף ואירון גהר מעליו בניצחון."זה בטח כאב" אמר פרסי. אחר כך אביעד עלה כשהוא גורר את הייזל שנראתה לא טוב."לא מספיק למפלצות להרוג את אנבת" רטנתי. "אני מאשים את הבחור עם החנית" אמר פרנק."אני הוא לוקי ואל תעז לפקפק בי" אמר לוקי וקיבל סטירת לחי מפרנק. ליאו בחן את החנית של לוקי."זה נשק די חזק" אמר ליאו."צריך להחליט מה לעשות עם לוקי" אמר פרנק."אני אומר שצריך לזרוק אותו לים וזהו" אמר קרטר."אני אומר שצריך להרוג אותו על מה שעשה להייזל" אמר פרנק. כל אחד העלה הצעות מה לעשות עם לוקי עד שפרנק צעק:"שקט" וכולם חדלו מלדבר. פרנק הרים את לוקי ביד אחת ושלף חרב ביד השניה. הוא הלך אל המעקה והוציא את לוקי כך שלוקי היה מאוים בנפילה לתוך הים."יש לי רעיון אחר" הוא אמר והניף את חרבו. הוא נעץ את החרב בעין אחת של לוקי והוא צרח מכאב."הייתי מעדיף לא לעשות את זה אבל למי שהורג את החברה שלי זה מגיע" הוא אמר וזרק את גופתו של לוקי לים. כשהלילה ירד כבר קברנו את הייזל אם כי פרנק לא נכח והיה בתא שלו. יכלותי להבין אותו כמו כן גם שאר החצויים הבינו לליבו. כשכולם פנו ללכת פתאום שמענו הרבה רעמים וברקים ואז אחד הברקים פגע בספינה. כשהעשן שעלה מפגיעת הברק התפוגג ראינו גבר עם גלימה אדומה ופטיש בידו."זה לא תור" שאל אביעד."נראה לי שכן זהו תור" אמרתי וכבר כולם שלפו נשקים.