צבי 4000
זה היה קשה. גם אני לא רציתי להרוג אותה.

נקמת הענקים פרק 22: אי הקיקלופ חלק ב

צבי 4000 19/11/2013 1016 צפיות תגובה אחת
זה היה קשה. גם אני לא רציתי להרוג אותה.

<אביעד> נהדר. רק לפני כמה שניות הכל היה בסדר ופתאום אנבת מתעלפת עדר של קיקלופים חוסם את היציאה היחידה מהמערה ואני צריך להדוף את האלה של פולימפוס, חיים של חצויים אף פעם לא קלים במיוחד לא של בן אלים. חסמתי אל האלה והצלפתי בחרבי אבל פולמיפוס רק צחק."אף אחד עוד לא הצליח להרוג אותי ובזכות גאיה העין שלי נרפאה" אמר פולימפוס והצליף. קפצתי מעל הנתיב של האלה שלו ונחתתי לו על הראש פולימפוס אפילו לא הספיק לנסות להעיף אותי מעליו וכבר נעצתי את חרבי בעין שלו רק שהפעם דאגתי שהעין שלו תשבר סופית. פרסי ניסה כמיטב יכלותו לגונן על אנבת אבל כשאתה מתמודד מול עדר של קיקלופים זועמים זה די קשה. ואז קפצתי מעל גבו של פולמיפוס והפלתי אותו על הרצפה כשחרבי מונפת מעל ראשו."אם אתם לא בורחים עכשיו אני עורף את ראשו של המנהיג שלכם" אמרתי" פה אני חייב לציין שזה עבד והקיקלופים נסוגו צעד אחד אחורה."אתם תובילו אותנו אל המידע המיוחד שלכם" אמרתי. אחרי כמה שניות הקיקלופים הובילו אותנו אל מעמד קטן ועליו דף קטן."אם זה מה שאתה מחפש קח אותו" אמר פולימפוס. לקחתי את הדף כשחרבי עדין מאימת לערוף את ראשו."תודה רבה" אמרתי אבל אז פולימפוס צחק."מה מצחיק אותך" שאלתי."שאתה כזה טיפש" הוא אמר ואז אחד הקיקלופים חבט בראשי ובראש פרסי ונפלנו על הרצפה."בוגד אחד" צעקתי."אתם לא יכולים לעשות עכשיו שום דבר" הוא אמר ולקח סכין ואת אנבת שהייתה עדיין מעולפת אבל התחילה להתעורר."זו תהייה הפעם האחרונה שאתם רואים אותה בחיים" הוא אמר והניף את הסכין. באותו רגע קמתי והסתערתי על פלימפוס אבל הוא רק חבט בראשי ונפלתי על הרצפה."הגיע הזמן שאני אסיים את מה שפופיריון התחיל" הוא אמר ונעץ את הסכין בליבה של אנבת. באותו רגע פרסי עשה משהו שאף פעם לא ראיתי אותו עושה. הוא הרים את ידו והרבה מים הציפו את המערה. כמובן שאני ופרסי יכולנו לנשום מתחת למים בעוד הקיקלופים טבעו במים אחד אחד. פרסי לקח את אנבת והתחלנו לשחות לכיוון היציאה מהמערה ותוך שניה כבר היינו מחוץ למערה. אחרי שהתרחקנו מהמערה המוצפת פרסי השכיב את אנבת על האדמה ובחן את הפצע."תביא נקטר ומהר" אמר פרסי. שלפתי מהתיק בקבוק של נקטר."אני חושב שזה מאוחר מידי" אמרתי."עכשיו גם אנבת מתה וגם אין לנו את הדף עם המידע" אמר פרסי. ואז הוצאתי מכיסי את הדף."לפחות עכשיו מותה לא היה לשווא" אמרתי. והתחלנו ללכת לכיוון הספינה כאשר אני ופרסי נושאים את אנבת.


תגובות (1)

אם לא הייתי יודעת שהיא תחזור, אז הייתי הורגת את ניק (סתם סתם, אני לפחות לא מסוגלת להרוג דמויות בסיפורים שלי)
המשך!

19/11/2013 10:47
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך