מצאת החמה עד צאת הנשימה-פרק 1

פרק 1-

זו הייתה עד ארוכת ערב שקטה בחדר האוכל של מחנה החצויים, השולחן האחרון בדיוק סיים להקריב את האוכל וכולם ישבו והחלו לדבר על נושאים שקרו היום. מרחוק ראיתי את הארי יושב לבדו משועמם בשולחן של פוסידון ואת טדי צוחק עם אחיו לשולח,בני הפייסטוס.
פתאום כירון נעמד על רגלי הסוס שלו וחיכך בגרונו לצומת לב.
"חניכים יקרים שלי, אני שמח שחזרתם לקיץ נוסף במחנה החצויים-"
"וששרדתם" הוסיף דיוניסוס בציניות גלויה.
"כן…" המשיך כירון מבלי להתייחס ממש לדבריו של מנהל המחנה השמן, העצלן והממורמר. "בכל מקרה הקיץ הזה הולך להיות שונה מכל קיץ אחר שהיה. אחרי שיתוף הפעולה עוצר הנשימה בין החצויים היוונים לרומים במלחמת הענקים ואחרי דיונים בלתי פוסקים שלקחו כמעט עשר שנים האלים החליטו סוף סוף לאחד בין החצויים היוונים לרומים ומהקיץ הבאה כולכם תגיעו לכאן. העיניין הוא שהמחנה קטן ולא יספיק כדי לאכלס את כולם אז הקיץ כולם ירתמו לעבודה בשיפוץ המחנה והרחבתו." מלמולים רבים נשמעו, חלקם של שמחה וחלקם של כעס. אני לא ידעתי ממש מה להרגיש, מעולם לא פגשתי חצוי רומי כך שאני לא יודע למה בדיוק לצפות. שמועות אמרו שהם הרבה יותר ממושמעים מאיתנו והכל במחנה הרומי עובד כמו צבה יותר מאשר מחנה. לא יכולתי להעלות על דעתי את עצמי במדים שהם לא מדי הקרב של תפוס את הדגל.
"זה לא נושא לוויכוח"הרגיע כירון קבוצת חצויים עצבניים מביתן ארס. "האלים החליטו וכך יעשה!" הוא קבע וארוחת הערב נמשכה.
אני לא יודע עם זה בגלל ההודעה של כירון או בגלל משהו אחר אבל הרגשתי שמשהו חסר לי. הבטתי על אחי לשולחן, בני הרמס, ואז הבנתי.
"היי איפה טרנד?" שאלתי את וויקטור, בן הרמס שהיה גדול ממני בשנתיים.
"אני לא יודע, הוא לא הגיע לארוחת הערב וזה מוזר."כולם ידעו על התאבון הבלתי נשלט של טרנט.
נכון שלכל אחד יש אדם שהוא הכי הכי בשבילו? טרנט היה האדם הזה בשבילי. הוא אומנם היה אחי הגדול מצד האבא אבל הוא הרגשתי שהוא היה הרבה יותר מזה, טרנט היה החבר הכי טוב של אמא שלי והוא היחיד שהבין אותי אחרי שהיא מתה. הוא אמר לכל החניכים שלא יצחקו על הרקע המוזר שלי ודאג לכך שאף אחד לא ירג על אמא שלי בגלל שהיא נכנסה להריון בגיל צעיר כל כך. הוא היה דוד\אח\נשמה תאומה בשבילי, ועכשיו הוא לא הגיע לארוחת הערב.
קמתי מהשולחן ויצאתי מחדר האוכל (עם אפשר בכלל לקרוא לזה חדר ).
הוא לא יכול להיות רחוק כל כך …
התקדמתי לכיוון האורווה כשפתאום שמעתי את קולו.
"אני אעשה זאת…"הוא מלמל ונשמע כאילו הוא דיבר מתוך שינה.
"אני מצפה לשמוע על תוצאות, שלא תאכזב אותי בן הרמס. אסור למחנות להתאחד!פשוט אסור!"נשמע קול חלקלק, כאילו צלופח חשמלי דיבר.
"אני מבטיח. אסור למחנות להתאחד"המשיך טרנט באותו קול מנומנם.
לא ידעתי מה קורה אבל העדפתי לברוח רק המחשבה על כך שטרנט בוגד העלתה בי צמרמורת.