מלחמת האלים – פרק 12: גורל משמיים
פרק 12: גורל משמיים
אנבת' פנתה אל ביתן אתנה לקרוא ללוקאס ואני פניתי אל ביתן זאוס. הבטתי בביתן, היה נראה כאילו איש לא טרח לנקות אותו כבר הרבה זמן. אולי תומאס חדש בכל העסק הזה בדיוק כמוני. רק שלו אין אחים. חשבתי לעצמי
ברק הופיע וכמעט פצפץ אותי כשאשר דפקתי על הדלת, קפצתי בבהלה ורק אז נזכרתי.
זאוס לא בצד שלי במלחמה הזאת.
"מי זה?" שאל קולו המוכר של תומאס. יצא לי לראות אותו אתמול בערב, בזמן הארוחה. הוא חייך אלי, הוא ישב לבדו בשולחן של זאוס. זה היה מראה עצוב.
"אמה!" קראתי "ואם לא אכפת לך, לא בא לי להיצלות היום!"
"מצטער" הוא ענה ופתח את הדלת, עיניו בוחנות את המקום השחור שלפני רגע הברק פגע בו. "אז זה לא חלק מסדר היום שלך?" שאל בחיוך.
"להיצלות?" שאלתי גם כן "לא תודה".
"מערכת אבטחה מלמעלה" הוא חייך ויצא החוצה, "אבא שלי התעקש" הוסיף כשסגר את הדלת אחריו.
פנינו יחד לכיוון שממנו באתי לפני דקות ספורות.
"לאן אנחנו הולכים?" שאל תומאס אחרי כמה דקות של הליכה. הסברתי לו את מה שהסברתי כבר לכירון, פרסי ואנבת'. מרוב תדהמה הוא לא דיבר.
"יש לי תיאוריה ממש…" התלבטתי "הזויה" אמרתי לבסוף.
"תיאוריה הזויה" תומאס חייך "כן, משהו רגיל פה. אני מתגעגע לימים הנורמאלים"
"היו לכם ימים נורמאלים?" שאלתי בפליאה. ואז פרצנו בצחוק.
פגשנו את אנבת', לוקאס, כירון ופרסי במקום שבו דיברנו לפני דקות מעטות. החיוך נמחק מפני ומפניו של תומאס כשראינו את המבטים הקשוחים של כולם.
"הסברת ללוקאס?" שאלתי את אנבת'. היא הנהנה.
"תומאס?" שאלה אנבת'
"ידוע" השיב בשקט.
אנבת' ניסתה לחייך ולעודד אותנו אבל כשמבטה הגיע אל פרסי החיוך נמחק ועצב כיסה על עיניה.
'תגיד כבר משהו' אמרתי לפרסי במחשבותיי, מקווה שהוא שומע. 'תגיד כבר'.
"אני חייב לשמור על המחנה… איתה?" הוא שאל והביט רק בי. הוא הצביע לכיוונה של אנבת'. ראיתי את אנבת' נשברת ואת לוקאס תומך בה. הבטתי בו בזעם.
'אתה יודע שלא על זה דיברתי' רתחתי במחשבותיי.
'את יודע שאני לא אוהב את זה' הוא ענה 'אבל אני לפחות לא מתעלם מאבא'
'אתה יודע בדיוק כמוני שזה כבר לא קשור לאבא!" אמרתי. ואז שמתי לב. דיברתי בקול רם. "אולי תתחיל לחשוב על מה שאתה רוצה ולא על אבא"
"אמה, אל…." פרסי ניסה אבל כבר ממש רתחתי
"אולי תרצה להסביר פה לכולם מה באמת הוביל למלחמה הזאת? או שאתה מתבייש? פתאום, רק בגלל שאבא רצה בכך, אתה כבר לא מרגיש מה שהרגשת?!" לוקאס ותומאס שתקו. אנבת' הסתובבה כשגבה מופנה אלינו ונראה כאילו היא מנסה לשלוט בעצמה.
"את יודעת מה אני חושב" הוא אמר "אני לא צריך לחזור על זה בקול רם, נכון?"
אנבת' כאילו התעוררה לשמע קולו של פרסי, היא הסתובבה ופניה היו חתומות ומפחידות.
כשהיא דיברה קולה היה מאיים, קר כל כך, שאפילו פרסי הופתע. "רק שתהיו בטוחים, שכשהמלחמה הזאת תיגמר ואתם תובסו…" היא הביטה בפרסי, היא נראתה כמעט… מרושעת. "אנחנו לא נראה רחמים" היא השלימה, הסתובבה והלכה משם.
"יופי פרסי!" אמרתי ונתתי לו מכה בעורף. הוא הסתובב אלי המום.
"זאת לא אשמתי.." ניסה למחות אבל אני עצרתי אותו.
"זאת כן!" אמרתי בכעס "חשבתי שאתה אוהב אותה, שאכפת לך ממנה, ש…"
"אכפת לי!" הוא קרא ויכולתי לשמוע אותו ממלמל "אני אוהב אותה". אבל זה כמעט ולא נשמע.
"אז למה התייחסת אליה ככה?" התפרץ לוקאס. גם הוא כעס. פרסי פתח את פיו כדי לענות אבל מיד שב וסגר אותו. "זה בדיוק מה שחשבנו" אמר לוקאס ואז הסתובב והביט בכירון.
"אמה, לוקאס, תומאס" כירון פנה אלינו "תצאו אל מסע החיפושים כמה שיותר מהר. אני ומר רגזן ננסה לתקן את מה שנעשה"
הם התכוונו להתפזר כשאמרתי בשקט, "יש כוח שחזק יותר מהאלים והטיטאנים, נכון?"
"כן" אמר כירון ונאנח. חזרתי שוב על התיאור של האויב בקול רם וכולנו שקענו במחשבות פתאום פרסי הביט בכירון בזעזוע.
"זה לא יכול להיות" פסק מיד כירון.
"לדעתי זה הגיוני" אמר פרסי "קודם גאיה ועכשיו…"
"פרסי" הזהיר כירון ואז הוא פנה אלי "הכוח שאנחנו נלחמים מולו יכול להיות גרוע יותר מכל מה שחשבנו"
"מי זה כבר יכול להיות?" שאל לוקאס בחשש.
"מישהו שגרוע יותר מגאיה עצמה" אמר פתאום תומאס והביט בפרסי וכירון. כירון טופף בעצבנות בפרסותיו.
"התגלמות השמיים, סמל הבריאה והיצירה" הוסיף כירון
"השליט הראשון של העולם בכבודו ובעצמו" אמר פרסי בשקט
"אורנוס" השלים לוקאס בהנהון רציני.
"אתם לא יכולים להיות רציניים!" אמרתי אחרי כמה דקות של שקט מאיים. כולם נראו רציניים. "הוא התגלמות השמיים במיתולוגיה, הוא.. כלומר…" סגרתי את הפה שלי והתיישבתי על החול הרך.
התדהמה שהיתה כרוכה בכל הסיטואציה הזאת הייתה יותר מדי משבילי. לא, בשביל כולנו.
"אין ממה להילחץ" אמר כירון לאחר שתיקה ממושכת ואז הביט בלוקאס "לך לארגן לכם את התיקים למסע החיפושים". לוקאס הנהן ורץ חזרה למחנה.
"תומאס, פרסי, תתנו לי ולאמה שתי דקות?" הוסיף אחרי שראינו את לוקאס נעלם. פרסי ותומאס התקדמו חזרה אל המחנה.
"כירון, אני…" לא ידעתי מה אני רוצה. פחדתי פחד מוות. מעולם לא חשבתי שאני אצטרך להתמודד עם דבר שכזה. אף פעם לא התיימרתי להיות מישהי שאני לא.
"את מפוחדת" ענה לי כירון "אם אורנוס השתמש בך כדי להעביר מסר מסוים זה אומר משהו" הוא בחן אותי ואז עינו נחה על השרשרת שהיתה תלויה על צווארי. "מתנה מאבא?" הוא שאל בקול מתעניין
"כן, יותר מאמא אבל…" הבטתי בו כשבחן את הצדפה "כירון אני לא יודעת אם אני מוכנה…"
"את תראי שאת מוכנה כשתצאי אל המסע הזה" הוא ענה והביט בי "יש משהו שאני רוצה להראות לך, לפני שחברייך חוזרים"
הוא בחן את הצדפה שוב ואז חייך והתקרב אליי. הוא תפס את הצדפה ופתח אותה בעדינות, אל ידיו נפלה פנינה יחידה בצבע כחול עמוק עם צבע ירוק שמתערבל בו, בחנתי את הפנינה טוב יותר כשכירון הושיט לי אותה.
ברגע שנגעה בידיי הפנינה זרחה בבוהק ירוק-תכול וריח ים התגנב לאוויר, מצמצתי במהירות ונשימתי נעתקה כשהחזקתי בידיי קלשון ולא את הפנינה הזעירה.
"איך… ?" הבטתי בכירון מופתעת. הוא רק חייך. "מה קרה פה?" שאלתי לבסוף, כשהצלחתי להסדיר את מחשבותיי.
"הפנינה הזאת היא מתנה מאבא שלך, מי הוא אבא שלך? אל הים. מה הסמל של אל הים?"
הוא בחן אותי בחיוך.
"קלשון" אמרתי והוא הנהן. "אבל איך זה……?"
"אני כבר לא יכול לומר לך כלום" הוא אמר והניד את ראשו לאחוריי. הסתובבתי וראיתי את אנבת', לוקאס ותומאס מתקרבים אלינו.
"אני מאחל לך בהצלחה אמה, הכוח הזה גרוע יותר ממה שהחברים שלך חושבים אבל בך יש את הכוח לעצור את זה, כיוון שיש קשר בינו לבינך"
"אתה בטח צוחק…." אמרתי כשהבטתי בקלשון הופך לפנינה והחזרתי אותה למקומה.
"אני לא צוחק במקרים כאלו אמה" הוא ענה וראיתי בעיניו שהוא באמת רציני.
"זה נכון, כירון לא צוחק בהרבה מקרים" אמר לוקאס והסתובבתי אליו.
"כן" אמרתי "בדיוק הבנתי את זה". אחזתי בשרשרת והסתרתי אותה מאחורי חולצת המחנה. אנבת' הביטה בי וראיתי שהיא מודאגת.
"לצערי אין לנו זמן לפרידות" אמר כירון. "אבל יש לנו בעיה"
"מה קרה?" שאל תומאס
"יש לנו בת של פוסידון ובן זאוס" אמרה אנבת'. "שני האלים במלחמה, הסיכוי שתוכלו לשוט או לטוס…" היא משכה בכתפייה.
"ניסע במכונית" אמרתי "אין לנו זמן לבזבז" "אז לאן אנחנו צריכים ללכת מפה?" שאל תומאס והביט בלוקאס
"למה אני?" שאל לוקאס
"אתה בן האתנה פה!" קרא תומאס "תפעיל את המוח שלך!"
תגובות (10)
אני יודעת שזה לא קשור,
אבל אני עדין מחכה להמשך של אבודה!
שירן.. אני איתך! בדיוק התכוונתי לכתוב את זה.. חחח
ירדן זאת חוצפה ככה לנטוש!
תחשבי שזה בן אדם שנטשת! חוצפה! חח
ראית את מה ששלחתי לך (תמונה)!
אני ושיר החלטנו לעשות חרם אל הסיפורים שלך!!
(לא קיבלתי את האימל שאני צריכה לקבל)
{ שלכתי לך את הסיפור וגם אני אביא לך מחר לקרוא אותו, אז את יכולה להרגיע?!}
אהלן בנות מה קורה ביניכן ??? מקווה שהכל בשליטה הסיפור נורא יפה אהבתי בקי ערב טוב ♥
ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן….
מה נעסה איתך?
למה את לא יכולה להיות פשוט נחמדה ולפרסם את עבודה, תני לי סיבה אחת טובה ואני אפסיק לכתוב ירדן!
אבל בינתיים: ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן, ירדן…
בקי לא קורה בינינו כלום, תודה על ההתעניינות.
מילקי- למה את מסכימה עם שירן?!
ליסה- קיבלתי את התמונה, היא נורא חמודה, תודה רבה
ושירן…. שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן שירן
מה זה אמור להביע בדיוק?! אני אכתוב כשבא לי ולא באלי כי אני עצלנית!! תתמודדי!!!
ואני מחכה לסיפור שלך (אהמ אהמ) את יודעת איזה מהם :)
ולמה אתן עושות חרם על הסיפורים שלי?!?!
תעשו אם כבר חרם עלי!! לא מסכנים הסיפורים?!
לא, הסיפורים לא מסכנים, כי את לא מפרסמת אותם!!
ובקשר לסיפור שלי, זה לא סיפור שאני מפרסמת באתר אז עדיף לא לדבר אלו,
והמשכתי עוד איזה עמוד או שניים אבל את לא תקראי עד שתפרסמי!!
מוחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחע…
אחשב אני כן מפרסמת אותו,
אבל רק בשבילך!!
אז אם אנשים לא אוהבים את זה,
זה רק אשמתך!