מלודי – פרק רביעי.
שון עצבן אותי.
חבל שהוא היה זריז ממני ובעמדה שנותנת לו יתרון עליי. ממש רציתי לתקוף אותו. שון הצמיד את הלהב שבידו לצווארי ולא הזיז אותו כלל, אבל ידעתי שזה יכול להשתנות ובמהירות. אם שון רק יחליט הוא יוכל להרוג אותי בשנייה, ואני מעדיפה לא למות כשאני בת 12.
"תעקבי אחרי ההוראות שלי," אמר שון "ואל תנסי לתקוף. מובן?"
"כן." רטנתי.
"מעולה," אמר שון "קומי לאט ואל תסתובבי."
"בסדר." עניתי.
קמתי באי רצון. הלהב הקר ששון החזיק טיפס במעלה גופי ונעצר לבסוף באותה נקודה שהיה, ממש הרגשתי ששון עומד מאחוריי ומחכה לרגע שבו אתקוף אותו. הוא כנראה הבין שאני ממש רוצה לעשות את זה. נשמתי עמוק וניסיתי לחשוב בהיגיון. יכלתי לציית להוראות של שון אבל אני לא יודעת מה הוא יעשה לי, הייתה גם את האפשרות לתקוף את שון אבל הייתה לי הרגשה שיש לו עוד כמה סכינים כאלה.
שון תפס ביד אחת שלי והרכיב עליה משהו קר, הלהב ששון החזיק התרחק באיטיות מהצוואר שלי. לרגע לא הבנתי מה שון עושה עד שהיד שלי נמשכה אחורה בחוזק, רעש מתכתי הידהד בחדר כשהרעש נפסק הגיע עוד הוראה משון.
"תסתובבי."
הוראה קצרה, אבל בכל זאת עשיתי את מה שהחצוי רצה. כשהסתובבתי ראיתי את שון מכניס פגיון שחור-כסוף לנדן בחגורתו והבנתי שזה הלהב שהיה קרוב כל כך לצווארי, וגם הבנתי מה יה הדבר שהשמיע את הרעש המתכתי. שרשרת ברזל נוקשה נקשרה אל אוכף חום גדול ואל היד שלי, לצערי האוכף היה על השועל האדמוני שתקף אותי לפני שבוע.
"תכירי את רואר," אמר שון ותפח על האוכף "אני בטוח שכבר נפגשתם."
השועל הסתכל עליי. העיניים השחורות שלו רשפו בזעם והעבירו בי צמרמורת, ממש לא רציתי לפגוש אותו שוב. הפצע בידי עדיין פעם בכאב מהמכה שלו.
"נפגשנו," אמרתי "ותן לי לנחש, הוא שונא אותי מאז?"
השועל נהם לעברי והביט אל שון בחוסר סבלנות בולט. שון המשיך להסתכל עליי בהבעת הפנים האדישה שלו ולא התייחס כלל לטורף הענקי שעמד לידו, שון זז בנוחות ובמהירות כאילו השועל הוא דבר נורמלי שחי איתו כל חייו.
"כן," אמר שון "הוא שונא את הריח שלך. זאת כנראה הסיבה שהוא תקף דווקא אותך."
נדמה שיש קשר טלפתי בין השועל לחצוי, כאילו ששניהם חושבים אותו הדבר.
"תמסור לו שהוא המסריח מבינינו." אמרתי בלי להסיר את מבטי מהשועל האדמוני.
"תעלי עליו." אמר שון כאילו לא אמרתי דבר, מה שהכעיס אותי עוד יותר.
קריאת קונכיה נשמעה מרחוק. זיהיתי את הצליל שמסמל את סיומו של המשחק 'תפוס את הדגל' ואת החזרה לביתנים. הבטתי מעבר לחלום וראיתי את החניכים במחנה חוזרים לביתנים שלהם לאחר סוף המשחק, שון התחיל להילחץ.
"תעלי עליו!" ציווה "עכשיו!"
"ואם לא?" התגרתי בו בכוונה למשוך זמן עד שכירון יחזור.
סכין שחורה ננעצה בקיר. הסכין הייתה במרחק סנטימטר מהאוזן שלי, שון הוציא סכין זהה מכיס במעיל השחור שלבש.
"אחרת הסכין הזה לא ייכנס בקיר," אמר שון "הוא יהיה במרכז הפנים שלך."
התקרבתי אל השועל באי רצון ונאחזתי באוכף כדי לעלות על גב החיה, שון עלה על השועל שלו. שנייה אחר כך החיה כבר דהרה במורד המדרגות כשאני ושון על גבה.
תגובות (0)