מחנה המפלצות-פרק שלישי

ומיד כשגמר לומר מילים אלא, הם שמעו צעדי ריצה מתקרבים.
"איפה הייתם ?! אני מחפשת אותכם כל היום !!!" שמעו את קולה המוכר של מוניקה.
"אנחנו… אמ… כאילו… די בדרך לארץ השאול…" גימגמה טניה.
"אתם מה ?!?!" נחרדה מוניקה.
"מוניקה בבקשה אנחנו חייבים למצוא את ג'ינברה ואת כל שאר האנשים שנחטפו… לא משנה מה תגידי אנחנו לא נשנה את דעתנו !!" לוק אמר בבטחון.
"לא באתי לעצור אותכם" אמרה מוניקה "אני רוצה להצטרף אליכם".
"את ?! רוצה להצטרף אלינו ?! למה בדיוק ?" טניה הייתה בהלם.
"כי אני כמוכם מאוד דואגת לנ… לג'ינברה כן, שנחטפה ולשאר האנשים שנחטפו" אמרה מוניקה והאדימה.
"את לא דואגת לג'ינברה, את דואגת למישהו אחר…" פיענחה טניה ומוניקה החלה להסמיק.
"לא, לא באמת אני דואגת לג'ינברה מאוד מאוד וכדי שנתחיל למצוא אותה." אמרה מוניקה.
"רגע, רגע מה איתי ?" אמר רוש ומוניקה קפצה לעומת הפאון הקטן שעמד ליד לוק.
"אתה לא תוכל לבוא איתנו חמוד, זה מסוכן מדי " אמרה טניה וליטפה בחיבה את ראשו של רוש.
"אני רוצה לבוא איתכם, אני לא כזה קטן !! אני בגיל שלכם לדעתי !! ובכלל מי את שתחליטי ?!" רוש החל להתקיף את טניה, והיא לעומת זאת החווירה למדי.
"טוב טוב תבוא איתנו " אמרה מוניקה והחלה ללטף את ראשו הצמרירי.
רוש התרכך ובמהרה התמכר לליטופים הנעימים של מוניקה באיזור ראשו.
טניה עדיין חשבה על החבר הסודי של מוניקה שכנראה גם נחטף. לוק בינתיים החל להתרחק כבר מהחבורה הקטנה הזאץ. הוא התישב על שפת המדרכה וחשב על ג'ינברה.
פתאום במקום ג'ינברה חברתו האוהבת, הופיעה בראשו טניה, חברתו הטובה. לוק נבהל וניער את ראשו. "אני חושב על טניה במקום על ג'יני שלי… זה לא הגיוני… אני אוהב רק את ג'ינברה ולא את טניה !!! טניה היא החברה הכי טובה שלי, לא החברה האוהבת שמנחמת, ומחבקת, ומנשקת. אבל רגע. טניה כל הזמן מרגיעה אותי, ועוזרת לי…" לוק המשיך לחשוב על טניה וג'ינברה בזמן שבממלכת השאול כל החטופים, כמו שלוק אמר, עבדו קשה וסבלו.