נטע די אנג'לו
1. מצטערת על הפרק הקצר.
2. גם על זה שלא העליתי כלום אתמול, היה לי ריב עם אימא שלי והיא החביאה לי את הכבל של המחשב ולא הצלחתי להיכנס מהפלאפון.
3. שיר יומי:
"איזה כיף רק לחקות את כל הדיבורים
שהשמיעו עטלף, דגים או ציפורים.
גם הולכי על ארבע ובעלי קשקשת,
עכשיו כולם ביחד, יופי של קשקשת!
מעולה! נפלא! מאוד מאוד מרשים!
הנה, לא דיברנו ממש כמו אנשים?
נעמיד פנים שאנחנו - טוב, עזוב עכשיו,
והכי חשוב, אחינו, שיהיה לך זנב!" (המשך של שני הבתים הקודמים)
4. כולם להמשיך סיפורים!

מחנה הטיטאנים פרק שמונה

נטע די אנג'לו 05/12/2013 1009 צפיות 25 תגובות
1. מצטערת על הפרק הקצר.
2. גם על זה שלא העליתי כלום אתמול, היה לי ריב עם אימא שלי והיא החביאה לי את הכבל של המחשב ולא הצלחתי להיכנס מהפלאפון.
3. שיר יומי:
"איזה כיף רק לחקות את כל הדיבורים
שהשמיעו עטלף, דגים או ציפורים.
גם הולכי על ארבע ובעלי קשקשת,
עכשיו כולם ביחד, יופי של קשקשת!
מעולה! נפלא! מאוד מאוד מרשים!
הנה, לא דיברנו ממש כמו אנשים?
נעמיד פנים שאנחנו - טוב, עזוב עכשיו,
והכי חשוב, אחינו, שיהיה לך זנב!" (המשך של שני הבתים הקודמים)
4. כולם להמשיך סיפורים!

המשכנו ללכת עד שהשמש שקעה. כנראה היינו במערה מתחת לגשר שער הזהב הרבה יותר זמן משחשבנו.
אני ואיידן לא רצינו, אבל גררו אותנו להר טאם. גם כולם לא נראו מאושרים מלחזור להר הזה, אבל אין לנו ברירה. זה מקום שקט לישון בו.
לא הגענו לפסגה, אני לא רוצה להגיד שוב שלום לאטלס, במקום זה הקמנו מחנה על רכס משני. הפעם לכולם היה קצת יותר קשה להירדם.
"לילה טוב." אלכס היתה הראשונה שנרדמה.
"לילה טוב." כולם התחילו להירדם אחד-אחד עד שנשארתי לבד… עם ליאן.
"איך ידעת איזו דרך לבחור?" שאלתי אותה.
היא משכה בכתפיה. "לא יודעת, סתם ניחשתי."
צמצמתי את עיני. גם לניחושים יש שורש של היגיון, הבטתי בה בחשדנות אבל לא לחצתי עליה. אחרי שהתחלנו להסתדר? לא רציתי להרוס את זה.
היא נשכבה על האדמה שהוכיחה את עצמה כלא רכה במיוחד, כי לקח לה קצת זמן למצוא תחונה מתאימה. "אתה יודע משהו?"
"מה?" שאלתי.
היא חייכה. "אתה יותר נחמד מריין, בוא ננסה להתעלם מזה שהאמהות שלנו די אויבות ונסתדר אחד עם השנייה."
חייכתי. "אין בעיה."
והיא הלכה לישון. אני נשארתי לבד, לחשוב על העבר שלי.
חשבתי על הטעות שעשיתי. אם הייתי מקשיב לאימא שלי וללב המעצבן שלי כולנו לא היינו עכשיו. כנראה הייתי עכשיו במחנה החצויים, אולי אפילו באולימפוס בתור בן אל-מוות.
תפסיק לחשוב ככה! צעקתי על עצמי בלב. אסור לך לחשוב על "מה היה אילו". הדבר הזה יכול להרוג אותך.
הבטתי על השעון של אלכס ונאנחתי בהקלה. חצי השעה הזאת נגמרה מהר.
הערתי את בוייל ונרדמתי מיד.

זה כנראה לא היה רעיון ממש טוב לחשוב כל כך הרבה על העבר שלי.
הייתי שוב באותו מקום: נהר הסטיקס. לוק קסטאלן ועוד שני חצויים היו איתי, לא שזה היה ממש הכרחי.
"אתה בטוח בזה?" שאל החצוי שעמד משמאלי בפחד.
לוק הנהן, שפתיו רטטו במקצת. "אני חייב לעשות את זה, אם לא קרונוס יהרוג אותי."
הגענו לראש הצוק הקטן של הסטיקס. לוק הושיט לי את החרב שלו והתכונן לקפיצה.
לא אמרנו כלום והבטנו בלוק שנשם עמוק והגיע לקצה הצוק.
שנייה לפני שהוא קפץ הרגשתי כאב חד בראש שלי. משהו במוח שלי אמר לי שאסור לי לתת ללוק לקפוץ.
תהרוג אותו. אמר קול נשי אך קשוח. קול שכבר שמעתי בעבר.
אני לא יכול.
אתה חייב.
ומשהו בלב שלי אמר לי שאני באמת חייב לעשות את זה. אם לא משהו ממש גרוע יקרה, אבל פחדתי. חוץ מלוק שהוא לוחם החרב הכי טוב במאה השנים האחרונות יש עוד שני חצויים שמוכנים להרוג אותי. זה לא רעיון טוב.
קפאתי והבטתי בלוק שקפץ לנהר הסטיקס.
"בואו נלך לחכות לו בגדה." אמר אחד החצויים לידי. החצוי השני הנהן ושניהם רצו למטה.
עמדתי ללכת אחריהם, אבל קרסתי ושפשפתי בכאב את צווארי. הרגשתי כאילו מצמידים לי לשם ברזל מלובן. לא הצלחתי לראות כלום מרוב כאב.
כשהכאב הפסיק שוב שפשפתי את צווארי. מה שהרגשתי היה צלקת עם צורה מוזרה. רק אחרי כמה זמן הבנתי שהצורה היא צורת מאזניים.
הסימן הזה יישאר טבוע בעור שלך עד שתכפר על הטעות שלך. אמר אותו קול נשי.
קמתי מטושטש ורצתי במורד הגבעה.

התעוררתי והתיישבתי מיד. השמש בדיוק זרחה והשמיים נצבעו בצבעים עזים.
עדיין הייתי מטושטש מהחלום ורק אחרי כמה זמן ראיתי שהחברים החדשים שלי נלחמים על חייהם.


תגובות (25)

נמסיס~
ריבים עם אמא זה באמת מעצבן…
תמשיכי.

(הכל לא קשור אחד לשני O:)

05/12/2013 06:27

תגידי, סול, שמת לב שאת הצ'אטים של מאקס העברנו אלי?

05/12/2013 06:27

הוא לא העלה הרבה זמן.
אז מצאנו מקום אחר להתנחל בו.

05/12/2013 06:33

המשך ומיד או שאני שולח את ארס

05/12/2013 06:35

אז אני אשלח אליו את ניק ומרנה! בטח עדיין יש לו כאב ראש…

05/12/2013 06:36

אעאעאעאעאע יאיייי פרק! האושר! (התמכרתי אכן)
ואמ… יש סיכוי לעוד פרק היום? :O

05/12/2013 06:52

לא נראה לי, אני חייבת להמשיך את שאר הסיפורים שלי.

05/12/2013 06:53

מיאו
טוב אבל מחר את תמשיכי? =(

05/12/2013 06:54

אנסה…

05/12/2013 06:55

אז אני אשלח את מיסטר די לעשות לך קצת בלאגן

05/12/2013 06:57

אני אכסח לו את הצורה! נראה אותו, רוצח את ארטמיס שרצחה את אימא שלי! ובאותו זמן אני ארצח גם את מאקס!

05/12/2013 06:59

הרבה דם הרבה מאוד דם… מחעחעחע דם! XD
(סתם עובר עלי משהו.. אמא קנתה לי 3 ספרים והפלאש הופיע בחץ אז.. )

05/12/2013 07:03

השיא שלי הוא 4 ספרים בבת אחת, זה שיא שאני מנסה לשבור (ויש לי כבר VIP בסטימצקי)

05/12/2013 07:04

מה זאת אומרת? 4 ספרים בבית בבת אחת? כאילו מהספרייה או מהחנות? טוב קיצר תסבירי לי XD

05/12/2013 07:06

מהחנות. כבר יצא לי לקנות ארבעה ספרים ביום אחד (טוב… יצא לי גם לקחת שישה ספרים מהספרייה)

05/12/2013 07:07

עקפתי את כולכם! לפני כמה ימים קניי 5 ספרים ואני לוקחת כל שבוע-שבועיים 10 ספרים מהספרייה!
תמשיכי~

05/12/2013 07:10

וואו, לא רע.
אני אעבור אותך!

05/12/2013 07:11

הו! גם לי יצא! כאילו 4 ספרים.. מהספרייה זה היה חמש אבל מזמן כבר עזבתי ניהיה משעמם שם XD

05/12/2013 07:11

איזה חמדמד לוק…..
ולפקודתך עלמתי אלך מיד להמשיך את תחת כישוף!

05/12/2013 07:11

אם היו נותנים לי הייתי קונה שישה או יותר ספרים בכל פעם…
~חיוך חולמני~

05/12/2013 07:11

כן! תמשיכי את תחת כישוף!
הו רובין התנשא לי?

05/12/2013 07:13

טוב נווו סלחתי לך =]
תמשיכי מהררר

05/12/2013 07:13

~חיוך חולמני גם~
טוב, לי כל הזמן יש חיוכים חולמניים.

05/12/2013 07:13

וואו, סול, הדבקנו את כולם בקדחת הצ'אט שלנו! אני בורחת!

05/12/2013 07:20

תמשיכי :)
את כותבת ממש יפה

05/12/2013 07:22
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך