כופר הרוחות פרק 2:

~אביעד~ לאחר שיצאנו משדה התעופה התחלנו לנסוע לעבר המחנה. הגענו לגבעת החצויים."תעצור פה" אמר קייל."אתם בטוחים?" שאל האיש."אין שום דבר מאוחרי הגבעה"."זה בסדר" אמר יונה. הוא שילם לנהג וירדנו."חכו שניה" הוא קרא. הוא נתן לקייל מכתב."זה בשבילך" הוא אמר. קייל פתח את המכתב ונרעד."קרה משהו?" שאלתי."שום דבר" הוא השיב והכניס את המכתב לכיסו. התחלנו ללכת. כשהגענו למחנה כירון קיבל את פנינו."איפה כולם?" שאל יונה."אתם הראשונים שהגעתם,חוץ מזואי וכמה אחרים" כירון אמר. קייל הלך לביתן האדס כדי להתארגן וכך גם יונה. אני הלכתי לביתן זאוס כדי לראות מה שלום מלתעות.

למי שלא יודע, מלתעות הוא דרקון המחמד שלי. הוא בעל שלושה ראשים ונחשב בעיני הדרקונים האחרים כ "מגה דרקון" מכיוון שהוא התלת ראשי היחיד ששרד. הוא יורק אש מהראש השמאלי, ברק מהימני ומהאמצעי, שהוא גם מכני אף אחד לא יודע. נכנסתי לביתן ופניתי לעבר ה "יער" שאירגנתי לו. הדרקון שמח מאוד כשהוא רואה אותי."ראאא" הוא שאג."בטח" אישרתי ונתתי לו גוש ענקי של בשר טחון. הוא התחיל לזלול בשר ואני הלכתי להתאמן בלחימה בחרב. כשהגעתי ראיתי את קייל וזואי מטיילים יחד. מאז שהם החלו לצאת הם תמיד ביחד(חוץ מבביתנים) רק שהיום קייל נראה די לחוץ. כשהם התרחקו התחלתי להתאמן בכריתת ראשים. "פטטט" שמעתי. הסתובבתי במהירות וראיתי אדם פצוע זוחל בכיווני. התכונתי לעזור לו כלפתע שמתי לב שהוא לא פצוע. הוא כאילו עולה מתוך האדמה ומה שיש באדמה זה.. לפני שהספקתי לחשוב הוא אחז בי וגרר אותי לתוך האדמה. הצלפתי בחרבי והיד של הרוח ניתקה מגופו. הוא שאג בזעם ושקע לתוך האדמה. ראיתי שהוא השאיר אחריו מכתב. פתחתי אותו וזה מה שהיה כתוב: בן המוות צריך להיזהר. זימנתי גוש של אש ושרפתי את המכתב. צריך להזהיר את קייל! התחלתי לרוץ לכיוון שהם הלכו וראיתי אותם נלחמים ב4 רוחות. שניים מהם ניסו לגרור את זואי לעבר שער שהתערבל באוויר והשניים האחרים גררו את קייל. שלפתי את חרבי והנפתי אותה. ברק הבזיק ופגע בחרב. הצלפתי לעבר רוח אחד והוא התפוגג אבל מיד חזר. "כנראה צריך יותר חשמל כדי להילחם בהם" אמרתי לעצמי. פתאום הרגשתי שגוררים אותי. הצלפתי בחרבי והרוח הגוררת התפוגגה מספיק זמן כדי להתרחק."חהחהחה" נשמע קול צחוק רם מאוד."אתה יכול להציל רק אחד" אמר הקול. ואז יונה הופיע ושלח גל מים על שני הרוחות שגררו את קייל. הרוחות היססו וקייל התרחק מהם."תודה רבה" אמר קייל ושלף את טרפי האדס ."בחרתם!" הקול צחק ואור לבן עלה מהרוחות. כשהאור התפוגג לא ראינו את הרוחות או את זואי.