HumptyDumpty
היי, רציתי לומר שהסיפור שלי הוא סיפור בפני עצמו. עד כמה שאני אוהבת את פרסי אנבת' תאליה וטייסון הם לא יופיעו בסיפור. וגם, לוק מביתן הפייסטוס לא קשור ללוק מפרסי ג'קסון והאולימפיים. אני פשוט מתה על השם הזה. תודה על הקריאה ובבקשה תגיבו או תדרגו. HumptyDumpty

כאוס מהלך – (חצויים) פרק שני

HumptyDumpty 01/04/2014 993 צפיות 2 תגובות
היי, רציתי לומר שהסיפור שלי הוא סיפור בפני עצמו. עד כמה שאני אוהבת את פרסי אנבת' תאליה וטייסון הם לא יופיעו בסיפור. וגם, לוק מביתן הפייסטוס לא קשור ללוק מפרסי ג'קסון והאולימפיים. אני פשוט מתה על השם הזה. תודה על הקריאה ובבקשה תגיבו או תדרגו. HumptyDumpty

~רוב (רוברט)~
"אני לא רוצה!" צרח עליי אחי למחצה ג'סטין בביתן דמטר. "אתה תישן במיטה ההיא!" אני מגלגל עיינים. ג'סטין בן שבע והוא חתיכת מפונק. לא פעם ולא פעמים שקלתי להעיף לו סטירה. אני לא מאמין שהוא אח שלי בכלל.
"אתה תעשה מה שאני אומר לך." גערתי בו. "כי אני בן שלוש עשרה ואתה סתם חלשלוש בן שבע."
"נכון." צייצה מהצד קיילי בת השש. "דייי!" הוא ילל. "אני לא רוצה…"
בדיוק כשהחלטתי איפה לנעוץ את חרבי בגופו מדריכת הביתן שלנו, קייט נכנסה. "אתם שוב פעם רבים?" היא שאלה בטון חמור סבר ונעצה בנו את ה-'מבט' שלה. "לא!" צרח ג'סטין, שפחד ממנה פחד מוות. "כן." עניתי בגאווה.
"אולי תסתמו?" רטנה ויקטוריה משולי החדר. ויקטוריה היא הילדה הכי משונה שאי פעם פגשתי, היא בת שש עשרה ועדיין משחקת במשחקים של ילדים קטנים. כמו בובות ומונפול. כולם די מתעלמים ממנה בביתן, גם כי היא נקראה על שם האלה הרומית ויקטוריה, שמקבילתה היוונית היא ניקה. האלים יודעים איך דמטר הכירה בה.
"ויקטוריה צודקת, בואו נלך לארוחת הבוקר. אנחנו נאחר… שוב פעם." רטנה קייט ויצאנו מהביתן. יכולתי להישבע שרוח קרירה נשבה על עורפי, רוח שהגיעה מהחלון. התעלמתי מהתחושה הנוראה שמשהו רע אומד לקרות ויצאתי עם שאר אחיי לארוחת הבוקר.

כול החניכים נראו חסרי סבלנות כשהגענו, ג'ק מביתן אתנה נעץ בקייט מבט מעוצבן. אליסון בעטה בג'ק מתחת לשולחן והוא הלבין מכאב. היא חייכה אלי, אבל נראתה כאילו היא נפלה לטרטרוס. פניה היו חיוורים ומתחת לחיוך שלה היה מבט של חרדה.
"ארבעה חצויים למשימה יתנדבו…" זימזם קול בראשי. קפאתי, "בדרכים מפותלות הם ילכו…" המשיך הקול, זאת כנראה נבואה. "את העבר ההווה והעתיד יחקרו…." ואז הגיעה השורה הגרועה מכול: "רק שלושה בחיים יחזרו."

המחנה נראה רגוע לגמרי, כאילו לא קרה כלום. "שמעתם את זה?" שאלתי.
"את מה?" אמר כירון בשלווה.
"את הנבואה." השלימה אריה, הילדה מביתן אפולו.
"איזה נבואה, אריה?" שאל אותה אחד מאחיה בבלבול. "הנבואה." אמר אליסון בשקט. "גם אני שמעתי אותה." הכריז קול אחד, כולם הסתובבו וראיתי את לוק, מביתן הפייסטוס, חיוור כמו האדס, מרים את ידו במחווה דרמטית.
"מה בשם האולימפוס קורה פה?" שאלה אליסון בבילבול.
"אני חושבת שהדבר ברור, לא?" אמר קול ממש מאחוריה. ויקטוריה עמדה שם, שערה האדום פרוע ועיניה הכהות כמעט יוצאות מחוריהן. כול המחנה זע באי נוחות. "האלים בחרו בארבעתם למשימה חשובה, ובגלל זה הם שמעו את הנבואה. אריה אליסון לוק ורוב צריכים לצאת למסע חיפושים."


תגובות (2)

המשך

01/04/2014 16:04

תמשיכי

09/07/2014 22:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך