טרובדור – פרק 4 – פרק אחרון

"בלונדי !" צעק עלי אחד האבירים "אתה הבא בתור, תתכונן".
בלונדי היה הדרך שלהם לגנות אותי.אני הייתי בין הבודדים באחוזה שהיה להם שיער בלונדיני, והאביר הבלונדיני היחידי.
"שיהיה" חשבתי לעצמי ולבשתי את השריון בחיוך קטן.
"בלונדי, תמחק את החיוך" כעס עלי האביר. ג'ינג'י אחד.
"אוקיי ג'ינג'ר" עניתי לו.
הוא גלגל את עיניו הירוקות בתסכול. "עשו ממך אביר רק בגלל פרוטקציות" הוא אמר לי.
"כמה שאתה צודק" אמרתי והרמתי את הכידון.
"למה ביד שמאל?" שאל אותי "אתה רוצה להפסיד בכוונה?".
אפילו לא שמתי לב שהרמתי את הכידון ביד הלא נכונה.
שמעתי קולות תרועה מה שרימז על כך שתורי עומד להגיע.
הוריתי לסוס להיכנס לזירה. העברתי את הכידון לידי השמאלית. החזקה. הגיע הזמן להראות לאבי היקר את בנו.
אחרי שניצחתי בקלות את היריב שלי הקפת את היכל הטורנירים ואבי היה נדהם כאשר ראה אותי מנצח עם יד שמאל.
"לוקאס?!" הוא קרא "אביר מעולה אתה, בני שלי".
"במיוחד ביד שמאל" אמרתי לו.
הוא פער את פיו.
מארק היה נדהם עוד יותר ואמא שלי השפילה את ראשה.
"כן אבא" אמרתי "אני שמאלי. ואתה לא שמת לב לזה. הרגע הודת שאני בן שלך, ואני שמאלי, אם כך אני צאצא השטן, וזה אומר שאתה השטן, ואתה יודע מה אבא? אתה אכן השטן. אתה והמשטר שלך, אתה מדכא אנשים, אתה משתמש בכוח שלך כי אין לך מוח".
אבא שלי היה המום. דמעות עמדו בעיניים של אמי.
"כן אבא" אמרתי "ואתה יודע מה? השטן יהיה אבא יותר טוב".
"אתה לא הבן שלי, תיקחו את הצורר הזה, בן השטן אל המוקד" אמר אבי שלי.
"קחו גם את השטן" אמרתי "קחו את אבא שלי".
"בלונדי, אתה עומד למות" אמר האביר הג'ינג'י.
"לא!" צעק פתאום פטריק מהקהל.
"הוא צודק" אמר פטריק "המשטר שלכם מדכא ונוראי, אתם שמים ילדים לעבדות בזמן שאחרים לומדים ועובדים, למה יש אי צדק? בגלל ההורים? אם לוקאס הוא בן השטן, אז גם אני".
הוא ירד מהטריבונה.
"אם תהרגו את לוקאס, אתם תהרגו אביר אמיתי" קרא פטריק.
אבי סקר אותו במבט שמרמז על כמה שהוא מתעב אותו.
"הוציאו את שניהם להורג" אמר.
…
אני, פטריק ואנטוניו, שלושתינו ברחנו מהאחוזה.
"תודה שהלכתם איתי" אמרתי "הצלתם אותי ממוות".
"בבקשה, בלונדי" אמר לי פטריק.
"ועכשיו אני רק רוצה להגשים את החלום שלי" אמרתי.
"אתה תהיה טרובדור נפלא. כשאתה שר, העיניים שלך פשוט מהפנטות" אמר לי אנטוניו.
חייכתי אליו ומלמלתי תודה.
לימים עברתי בין ממלכות ועשיתי את מה שבאמת אהבתי לעשות.
בסופו של דבר חזרתי אל האחוזה של אבי. אבי היה כבר זקן, וכשניגנתי לו מגינה שקראתי לה "הבן האבוד" (חיברתי אותה במיוחד לו) עלו לו דמעות.
"בני האבוד" הוא אמר "אותו צאצא השטן".
"צאצא השטן?" שאלתי.
"אתה דומה לו, הוא היה בלונדיני כמוך, אותן עיניים בצבע השמיים, הוא היה שמאלי, צאצא השטן" הוא אמר.
הוא היה זקן מאוד.
ניגשתי אליו ונתתי לו סטירה עם כף ידי השמאלית. כף היד שהפכה אותי לצאצא השטן.
"אני רואה שלא התגעגעת אלי" אמרתי "זה בסדר. גם אני לא אליך".