חרב הברק של זאוס – פרק 9

בעת שאני שכבתי לי על הדשא והירהרתי על השיחה שלי עם מרסלוס, למינוטאור היו כמה וכמה בעיות עם האדס.
"מה זאת אומרת ברחו!!!" גער אדם שרוב מלבושו זה שלשלאות, שערו השחור והמלוכלך סמר מרוב זעם, עיניו האדומות הוציאו גיצים ושיניו התגוששו זה בזו.
"מצטער אדוני אבל, קארטאגס אתנה ירה בי בעזרת מקל קטן." אמר המינוטאור בעיינים מושפלות.
"זהו אקדח טיפש שכמותך! וחוץ מי זה, יש לי עוד מישהו שיכול להרוג אותם…"
"אז רגע אדוני, זה אומר שאתה מחליף אותי?"
"כן," אמר בקרירות, "במישהו קצת יותר מבטיח, והעונש שלך יהיה להיאכל על ידי כלבי אבדון" הוסיף במבט זדוני.
"לא לא אדוני," התחנן, "בבקשה, תרחם עליי, אני אעשה הכל! בבקשה!"
"הממממ, אני בספק."
"על תדאג האדס, בפעם הבאה אני אשחט את שני הפרחחים הללו! רק תן לי עוד הזדמנות!"
"הממ, האדם ששלחתי כדי להרוג אותם הוא חזק מאוד. אבל אני חושב שכדי לתת לך הזדמנות שניה." אמר האדס בשמץ של ספק בדבריו.
"תודה אדוני, אתה לא תתחרט." הבטיח המינוטאור.
"אבל אתה לא יכול ללכת סתם ככה," ציין האדס.
"מה זאת אומרת?" שאל המינוטאור בהיסוס.
"בוא," ציווה, "תתקרב אליי." הוסיף ביד מושטת.
המינוטאור התקדם בחשש, היתה לו הרגשה שמה שהאדס מתכוון לעשות זה לחזק אותו, וכולם יודעים עד כמה זה כואב להשתדרג על ידי האדס. ידו הכחושה הונפה אל קרנו המלוכלכת של המינוטאור, ובמהירות הבזק אנרגיה שחורה ואפלה נכנסה דרך ידו של האדס אל המינוטאור.
"אההההההההההההההההההההה!!!" צרח המינוטאור בכאב.

כמה שעות לאחר שהאדס חיזק את המינוטאור. מרסלוס, אמילי, סבתא רוזה ואני התיישבנו במעגל בעת שסיירה ושאר הסוסים לחחו עשב בהנאה.
"טוב, אני חושב שכדאי שנתחיל לזוז." הכריז מרסלוס בשקט.
"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי.
"אל העיר אתונה, זוהי עיר מאוד משגשגת ואנחנו מאוד קרובים אלייה." השיב מרסלוס בחיוך.
"מה אנחנו נעשה שם?" שאלה אמילי.
"לפי מה שאני ומרסלוס הבנו, יש שם עוד חצי אל שאנחנו צריכים לקחת איתנו." אמרה סבתא רוזה.
"מי זה?" שאלתי.
"קוראים לו פורטיס," אמר מרסלוס, "הוא הבן של ארס."
"למה אנחנו צריכים לקחת אותו איתנו?" שאלה אמילי.
"אנחנו צריכים את כל העזרה שצריך." אמרה סבתא רוזה.
"אז בואו נלך." אמרתי.
כולנו עלינו על הסוסים והיינו בדרכנו אל אתונה, לצערי אמילי רכבה עם סבתא רוזה וכרגיל אני הייתי המאסף.