חצי רגל באדמה – פרק 46

גררתי את תומאס במהירות אל הבניין המרכזי. מצאתי את כירון ואז מר ד' משחקים משחק קלפים כלשהו ומר ד' נראה כועס. סימן ברור שהוא הפסיד.
"היי מר ד'. היי כירון" אמרתי, "אנחנו צריכים לדבר איתך, רק לרגע אחד קטנטן"
"כן, זה ממש חשוב" תומאס אמר
כירון הביט בנו, "מה אתם צריכים?"
"תסמוך עליי כירון" אמרתי, "אנחנו צריכים אותך רק לרגע כדי שתאשר לנו לצאת ל – "
תומאס החטיף לי מאחור ואני השתתקתי. רציתי לבעוט בעצמי.
"לצאת לאן?" מר ד' הביט בנו והעיניים הסגולות שלו הפחידו אותי.
"אנחנו… רוצים לצאת מהמחנה.." מלמלתי, "כדי…"
"כדי לערוך כמה קניות" תומאס אמר, "יום ההולדת של אמה יחול בקרוב ורצינו לארגן משהו מגניב"
"כן, בדיוק" אמרתי
כירון הנהן. "בואו איתי, נדון בכמה פרטים"
"רגע, רגע" מר ד' קרא, חשבתי שהוא עומד להרוג אותנו כי שיקרנו לו אבל במקום זה הוא הריע וצחק, "זה אומר שכירון פורש! ניצחתי!"
"כן, מר ד'." כירון אמר ולא נראה מרוצה, "אני מניח שאתה מנצח"
לא נשארנו כדי לשמוע את קריאות השמחה של מר ד'. התרחקנו מעט מהבניין ואז פניתי אל כירון.
"אנחנו רוצים לצאת לסטיקס" תומאס הקדים אותי
"לסטיקס?" כירון שאל, "למה?"
הבטתי בתומאס. "שנינו נשבענו בנהר על דברים שלא היינו אמורים להישבע בהם. אנחנו רוצים לדבר עם אלת נהר הסטיקס"
"אנחנו חייבים לעשות את זה כדי… לסדר כמה עניינים" תומאס הוסיף
"אני מבין" כירון הנהן, "אבל תצטרכו אדם שלישי. אולי לוקאס?"
"לא!" אני ותומאס אמרנו יחד.
"זאת אומרת.." מלמלתי, "אני לא חושבת שכדאי שהוא יבוא איתנו"
"מה איתי?" כולנו קפצנו מבהלה. פרסי היה זה שדיבר. "יש לי את הניסיון בשאול כירון, אני אשמח לעזור לאחותי ולמעריץ החדש שלי"
הנהנתי.
"חשבנו שיהיה נהדר אם תבוא" תומאס אמר
"מתי אתם רוצים לצאת?" כירון שאל
"כמה שיותר מוקדם" אמרתי, "אנחנו חייבים לשכנע את סטיקס לשחרר אותנו כמה שיותר מהר"
כירון הנהן.
"תצאו מחר בבוקר" הוא הביט בשמיים. השמיים התחילו להתכהות, "אחרי ארוחת הערב תארגנו את התיקים שלכם."
שלושתנו הנהנו.
"אם כך, אני אראה אתם בארוחת הערב בעוד מספר דקות" כירון חייך אלינו ואז פנה חזרה אל הבניין המרכזי כנראה כדי לקרוע למר ד' את הצורה.
"תודה שאתה בא פרסי" חייכתי
"ברור, בשביל מה יש אחים?" הוא שאל
משכתי בכתפיי בחיוך.
"לא כדאי שנספר למישהו?" שאלתי
"עדיף שכמה שפחות חניכים ידעו" אמר תומאס
"אני.. אני רוצה לספר ללוקאס" אמרתי בשקט, "ו.. שמישהו יבקש מאנבת' לשמור על לוקאס בשמונה עיניים. אני מפחדת שיקרה לו משהו"
פרסי הניח יד על כתפי. "אני חושב שתומאס ישמח לדבר עם אנבת'. ואת תספרי ללוקאס. אז.. אני אראה אתכם בארוחת הערב."
"ביי" אמרנו אני ותומאס יחד ופרסי התרחק.
"הוא הפיל את זה עלייך" אמרתי לתומאס
"כן, אני יודע"
"אני אעשה את זה אם אתה רוצה"
"לא, זה בסדר"
חייכתי לרגע אליו ואז ירדתי במהירות לביתנים כדי לחפש את לוקאס.