חצי רגל באדמה – פרק 34
זה היה יום מושלם לפיקניק. השמיים היו בהירים, השמש לא הייתה חמה מדי והגלים שבאגם נצצו. מה יכול להשתבש?
אז בהתחלה כל אחד מאיתנו קיבל כריך שפרסי הגניב ופחית של קולה מבני הרמס. אחרי שאכלנו שיחקנו במשחקי חרב. מי עושה הכי טוב ככה, מי ינצח בדו קרב, וכל מיני משחקים כאלו.
אבל אחרי שכמעט הטבעתי את לוקאס בטעות החלטנו להניח למשחקים ולארגן תוכנית שתעזור לנו לחשוף את המרגל.
"בואו נחליט שלא מאשימים אף אחד" תומאס אמר, "זה לא יהיה הוגן"
כולנו הנהנו, אני חושבת שאנבת' עשתה פרצוף אבל לא ממש התייחסתי אליה.
"אז מה אנחנו יודעים על המרגל?" שאלתי
"הוא מתקשר עם אתם יודעים מי" לוקאס אמר, "אז בטח אפשר לראות את זה עליו"
אני חושבת שלוקאס דיבר מניסיון אישי. כשלאורנוס היה חלק בגוף שלו והוא היה משתלט עליו העיניים שלו היו משנות את צבען לכחול.
הנהנתי. "פרסי?"
"אמ.. אני חושב שהמרגל חייב להכיר טוב את המחנה כדי להתמצא בו" פרסי אמר
"אני חושבת שהוא גם חייב להסוות את עצמו בצורה טובה, להתחבב על כולם" אנבת' אמרה
"נו באמת" התכוונתי לומר, "זה נשמע כאילו פרסי מאשים את לוקאס ואנבת' מאשימה את תומאס".
אבל לא רציתי לומר את זה. כולנו היינו מתחילים לריב.
"אוקיי" סיכמתי, "אז הוא כנראה מוסווה, הוא מכיר את המחנה, כנראה אפשר לגלות סימנים של עזרה מצד האלה"
"יכול להיות שזה דווקא מישהו לא ממש חדש" פרסי אמר, "מישהו שכבר השתלטו עליו בעבר ועכשיו קל יותר לעשות את זה"
שמעתי שמץ של לעג בקולו חשבתי שידעתי על מי הוא מדבר. אבל לפני שהספקתי לומר משהו לוקאס התרומם.
"אתה רומז משהו, פרסי?" לוקאס שאל בכעס
פרסי קם ממקומו, "לא. למה? מה אתה חושב?"
שניהם נעמדו זה מול זה ואני חושבת שהם היו פותחים במלחמה אם תומאס לא היה מתערב.
"מצד שני, למה לא להשתמש בחוליה הכי חדשה?" תומאס שאל
"לא נראה לי" פרסי אמר והקול שלו הפך לעגני, "קל יותר להשתלט על מי ששלטו בו בעבר. זה פשוט יותר, במיוחד אם הנער ההוא חלשלוש"
ואז לוקאס שלף את החרב שלו. "עוד משהו שאתה רוצה להוסיף, ג'קסון?"
בשלב הזה כולנו קמנו על הרגליים.
"אתה מאיים עלי?" פרסי שאל
"אתה מאשים אותי בבגידה?" לוקאס השיב בשאלה
"יכול מאד להיות" פרסי אמר, "יש לי סיבות להאמין. אתה היחיד שהיה שאנן במשך כל הזמן הזה. וכמו שכבר ציינתי, אורנוס שלט בך בקלות, אתה חלש. מי אמר שגאיה לא – "
לוקאס דחף את פרסי ופרסי נפל על השמיכה.
"זהו זה, סמית'." פרסי אמר, "אתה גמור"
פרסי שלף את העט המיוחדת שלו שהופכת לחרב מאיימת ביותר והתכוון לתקוף. הוא גם היה עושה את זה אם לא הייתי חוסמת את דרכו.
"אמה" פרסי סינן, "עופי"
"מצטערת" אמרתי, "אסור לי"
לרגע ראיתי את אנבת' ותומאס מחייכים כאילו הצחקתי אותם. אבל פרסי לא צחק.
"לא סמכתי עליו מהרגע הראשון שחזר לכאן בתור בוגד בפעם הראשונה" פרסי אמר, "למה שלא יבגוד בנו שוב?"
"אתה יודע שהוא לא יעשה דבר כזה!" אמרתי בכעס, "כבר שכחת מה קרה באולימפוס?"
פרסי נעצר והתלבט אם להעיף אותי ולטפל בלוקאס או לסגת.
"אין בעיה" הוא אמר ואז הביט ללוקאס בעיניים, "אנחנו נסגור חשבון בפעם אחרת"
ופרסי הסתלק. אנבת' מיהרה בעקבותיו כשהיא מנסה להרגיע אותו. חזרתי להתיישב על השמיכה וטמנתי את ראשי בין ידיי.
לוקאס ותומאס התיישבו משני צדדי.
"הלך הפיקניק…" תומאס מלמל באומללות
תגובות (0)