חצי רגל באדמה – פרק 3

מהר מאוד נטשתי את אמה, אחרי השיחה הראשונה, כיוון שכלום לא זרם שם בשיחה, ולמען האמת? כבר חשבתי לנטוש אותה לתמיד, אבל בית הספר היה חשוב מספיק בשביל שלא אעשה את זה.
"אמה פרייס – מקוון" היה כתוב לי על המסך, אז לחצתי על הקישור, היישר אל הדף בו דיברנו.
"אז…" כתבתי.
"כן" היא ענתה לי "תגיד, אם הדברים בפרסי ג'קסון היו נכונים, והיית חצוי, מה היית עושה?"
"אני מניח שהיו לוקחים אותי למחנה החצויים, והייתי עושה בלאגן שם, בטח. אני לא טיפוס שמסתדר עם אנשים כל כך טוב."
"למה?"
"אני גרוע בקשרים חברתיים, זה בסדר, אל תדאגי לי. בטח במחנה הייתי גרוע בהכל."
"למה, בני אתנה דווקא בסדר, יש לי חבר שממש דומה לך שהוא בן אתנה."
"אמיתי?" שאלתי. ידעתי שהתשובה בוודאי שקרית, כיוון שהיה לי ברור שחצויים לא קיימים, עד כמה שזה היה יכול להיות ממש מגניב, ואז פתאום קלטתי משהו. היא לא הכירה את הספר עד אתמול, ועכשיו פתאום היא מכירה, וטוענת שיש לה חבר בן אתנה, משהו כאן חשוד, מצד שני, היא כבר הספיקה בוודאי לקלוט את העניין.
"בטח שלא" כתבה אמה, וקטעה את רצף המחשבות שלי. כן, זאת מעין בעיה שלי. המחשבות שלי נקטעות תמיד כאשר גורם נוסף מפריע לי.
"איזה סוג של דמיון? כי את מכירה אותי בערך שבע דקות עכשיו." כתבתי.
היא קודם כל שלחה לי פרצוף מחייך, ואז היא רשמה שאני דומה לו במראה.
"וזה מוביל ל… ?" שאלתי.
"לשום מקום, כמובן" היא רשמה.
"אז מה עם תחביבים?" שאלתי.
"תחביבים?" היא שאלה.
"כן, הדבר הזה, שאתה עושה בזמן הפנוי שלך."
"אני יודעת מה זה תחביב, אני מנסה לחשוב על תחביבים מעניינים שלי."
שמעתי את הצרחות של אחי הקטן, מהחדר שלו. נאנחתי וכתבתי לאמה :"יש לך קצת זמן לחשוב, אני הולך רגע להרגיע את אחי הקטן."
כאשר חזרתי כבר הופיעה השאלה ממנה.
"יש לך אח קטן?" שאלה.
"כן" עניתי "אבל הוא חצי אח, אבא שלי התגרש. טוב לא בדיוק התגרש, יותר נכון להגיד שהוא ננטש. בכל מקרה, אני חי איתו ועם אמא חדשה. קצת מעצבנת, אבל נסבלת."
"מה אתה אומר?" שאלה אמה.
"כן, זה למה החברים שלי משוכנעים שאני חצוי, וזה יכול להיות מגניב, את לא חושבת? אם את היית חצויה של פוסידון, מה היית עושה? לאיזו הרפתקה היית רוצה לצאת?"
"לא יודעת, אילו אויבים יש אחרי החיסול של קרונוס וגאיה?" שאלה אמה.
"אני מניח שיש גם אוראנוס או משהו, להשלים את כל החבילה." כתבתי, ואז קלטתי משהו. היא לא הכירה את הספר עד אתמול, מאיפה היא מכירה את האויבים בסיפור?
היא התחילה לתאר לי עלילה בדיונית על האפשרויות של מה שאוראנוס מתכנן, ואני רק קראתי, מחכה בכל רגע לשאול אותה.
"ואז אוראנוס בטח היה משביע איזה משהו שיילחם למענו, והמטרה שלו היא בטח להשמיד את כל החצויים שיש כנקמה על מה שעשו עם גאיה, אתה יודע, שהרגו לה את כל הענקים." כתבה אמה.
"אמה, מאיפה את מכירה את כל האויבים, ולא מעט מהעלילה של הספרים, אם עד אתמול לא שמעת על הספר הזה?" שאלתי.
לדעתי, אמה הייתה המומה באותו הרגע.