חצויים….. פרק 9!!!
-נקודת מבט של אליסה-
הפייסטוס…..
אז הוא האל שינסה להרוג אותנו…. שינסה רק. "מה אתה עושה פה הפייסטוס?" שאלה ג'יין, היא הבת שלו למחצה, אז בגלל זה היא ראתה הרים שהם כמעט בלתי נראים.
"חהחהחה, מה אני עושה פה? אני בניתי את המקום הזה ילדתי, בנוסף לכך גם לי יש שאלה אליכם, איך תרצו למות? בלבה או באש?" שאל הפייסטוס, היקרי והאנה החליפו איתנו מבטים וכולם ענו חוץ ממני "אש", הפייסטוס נראה מופתע.
"מה אמרתם? נראה לי שאבדתי את השמיעה, אמרתם אש? לא משהו כמו, 'אנחנו לא נמות' הוא משהו דומה?" אמר, אני גיחכתי וצעדתי קדימה בידיים פרוסות "אתה יכול להרוג אותי גם באש וגם בלבה, אני לא אמות הבת של אל השאול מזכיר לך משהו?" שאלתי.
לירון חייכה והתקדמה אליי "היא צודקת הילדים של אל השאול קיבלו הבטחה בקיץ שעבר, שלא יוכלו למות כל עוד האדס שולט על השאול" אמרה בגאווה נראת לעין.
אור גם התקדם, ואמר "אלת הנקמה ואל השאול, שילוב טוב לא?", הפייסטוס לא נראה מופתע כלל.
"ובכן, גברת לירון הנכבדה שמעת מה אמרת עכשיו? אמרת כל עוד האדס שולט על השאול, אני חושב שזה מסביר את צאתכם למסע" אמר הפייסטוס ושילב ידיים.
חשבתי קצת 'רגע, הוא לא מתכוון להשתלט על השאול, נכון?' הפייסטוס הפנה את פניו אלי ואמר "נכון מאוד יקירתי".
שמעתי את דרק אומר מאחורה "מה נכון מאוד?" הסתובבתי אליו ואמרתי "הוא מתכוון להעיף את האדס מהמלוכה".
"יקירתי, אמרתי שאני עומד להשתלט על השאול לא להעיף את האדס מהמלוכה, האדס ימשיך להיות שם רק בתור משהו אחר, משרת" אמר הפייסטוס וחייך חיוך שטני, חיוך שלא יפחיד אף אחד אחרי חיוכו השטני של האדס.
"אתה מה?" צעק אור, ובלי לחכות לתשובה התנפל על הפייסטוס, הקעקוע שלו התחיל לזהור באור אדום מאיים.
הוא תקף את הפייסטוס, או לפחות ניסה לתקוף, כך שחרבו יצאה מידו של הפייסטוס בלי שום פגע.
"מה איך?…" התחילה היקרי, אבל הפייסטוס קטע אותה "אני עוד מעט אהיה מספיק קרוב לשאול כדי להיות בכלל בלתי מנוצח".
"איפה חלק ממך?" שאלתי בלי סבלנות מיותרת, הפייסטוס שוב פנה אלי "את זה תצטרכו לנחש לבד, מה שאני כן רוצה שתדעו זה שב14 לחודש, ביום הולדתה של גאיה אני הולך להיות כבר בשאול, אני הולך למלוך שם והאדס ישרת אותי".
לא שלטתי בזה, הוצאתי את החרב שעשויה זהב סטיגאי ותקעתי אותה בבטנו של הפייסטוס, אבל עמוק.
"איך זה יכול להיות שזה מכאיב לי? אפילו קצת?" אמר הפייסטוס בכאב קטן על פניו, הרמתי את החרב ואמרתי "החרב עשויה מזהב סטיגאי, זהב שיש בכמויות בשאול, זהב שיכול להרוג אפילו אל" חייכתי אל הפייסטוס, הוא אמר "אני צריך להמשיך להתקדם, אני אעזוב אותכם פה, בפעם הבאה שניפגש אני לא ארחם אליכם".
הופיע עננה אדומה, והפייסטוס נעלם.
"טוב, אנחנו לפחות יודעים איזה אל זה, ומה הוא הולך לעשות" ניסה לעודד אותנו דרק, אני התצטרפתי אליו "כן, הוא צודק, ואנחנו גם יודעים לאן הוא הולך, ומה התחנה הבאה שלנו".
"מה התחנה הבאה שלנו?" שאלה היקרי, והפעם לונה ענתה לה "השאול".
תגובות (3)
המשך!
תמשיכי!
המשך!!!