זאוס פוסידון והאדס עושים הגרלה

זאוס הסתכל על כול אחיו ואחיותיו שישבו לידו בשולחן עגול, שמחים ונרגשים על ניצחונם הגדול על הטיטאנים. אחרי שש שנים של מלחמה שלושת האחים הצליחו להביס את אביהם ולשלוח אותו לטרטרוס. זאוס לא יכל להרגיש יותר גאה.
הוא כחכח בגרונו בניסיון למשוך את תשומת לבם של חמשת האלים האחרים, אבל הם המשיכו לפטפט בינם לבין עצמם ,בהתעלמות מוחלטת ממנו.
הוא נאנח ומחא כפיים כמה פעמים, תופס לבסוף את תשומת לבם. חמישה זוגות עיניים פנו אליו.
"אני רק רוצה להגיד שאני גאה שנלחמתי לצידכם אחיי," הוא אמר מחווה בידו לפוסידון והאדס שחייכו אליו בנועם. "אבל עכשיו אחרי שהבסנו את הטיטאנים מישהו צריך לשלוט על העולם, ולכן אני מכריז על עצמי כמלך האלים, השליט העליון של השמיים, השאול והים," כשסיים לומר את דבריו חמשת האלים האחרים שקודם חייכו אליו נעצו בו מבטים זועמים.
האדס קם על רגליו, פניו מלאות בכעס ועלבון, "תסלח לי?! איך אתה מעז להכריז על עצמך השליט היחיד של העולם?! עשינו את המלחמה הזאת ביחד וגם לנו מגיע לשלוט על בני האנוש!"
פוסידון הנהן בהסכמה עם אחיו הבוגר, "האדס צודק. עשינו את המלחמה הזאת ביחד וגם לנו מגיע לקבל שליטה על העולם."
זאוס נאנח, "בבקשה אחיי," הוא השתמש בקול הדיפלומטי שלו על מנת למנוע מהומות מיותרות, "בסדר נחלק את השליטה על העולם בנינו, אבל איך אתם מציעים נחליט על החלוקה?" הוא שאל.
"יש לי הצעה," אמרה הסטיה, קולה רך רגוע, "למה שלא תעשו הגרלה? זאת הדרך ההוגנת ביותר לפי דעתי." זאוס שקל את דבריה והנהן בהסכמה. "בסדר, אתם מסכימים אחים?" הוא שאל פונה להאדס ולפוסידון, שניהם הנהנו בהסכמה. "אם כך זה מוסכם," זאוס סיכם. הסטיה תפסה שלוש קשי קציר על האדמה, חפנה אותם בידיה והגישה לשלושת האחים. "כול אחד יבחר אחד," היא אמרה,"מי שיקבל את הארוך ביותר יזכה בשמיים, מי שיקבל את הבינוני יזכה בים, ומי שיקבל את הקצר ביותר יזכה בשאול."
זאוס תפס את הקש הראשון וחפן אותו בידו, מתפלל שזה לא הקצר ביותר. פוסידון הביט בשני הקשים הנותרים ולקח אחד מהם, האדס לקח את האחרון. שלושת האחים הצמידו את ידיהם בניסיון לראות מי הארוך ביותר ומי הקצר. "השמיים כן!," צעק זאוס בשמחה. פוסידון הביט בידו וראה שזכה בים. "הים," הוא ערער בקול, "אני מניח שזה מתאים לי."האדס יכל רק לבהות בידו רגעים ארוכים, מבין שהרגע קיבל ממלכה מלאת בדידות למשך כול ימי חיוו.
"אם כך זה מוסכם," אמרה הסטיה בשלווה מתיישבת על כיסאה. "וככה מתחיל העידן שלנו," אמר זאוס.