התערבות-פרק 8

"אני רעב" התלונך רייג'ל,והבטן שלו קרקרה.
"גם אני" אמרתי בכינות.עברה כבר כמעט שעה מאז שהתחלנו
ללכת.
"המפלצות היו אמורות לצאת עד עכשיו" הוא אמר והביט סביב.
"שטויות.יש לנו את הסכין שלך" חייכתי.
"המממ…" הוא אמר,אך מיד הבנתי מה רצה להגיד.
"השארת אותו שם" "בידיוק".
הלכנו עוד קצת,ואז שמענו קול מלמעלה.
נשר עצום,בגודל של פיל,עף בשמיים,והבחין בנו.
"אההההה!!" צרח רייג'ל.שנינו התחלנו לרוץ מהנשר,והוא התחיל לעוף אחרינו במהירות אדירה.
"הצילווווו!!" צרח רייג'ל.שניות לפני שהנשר הגיע אלינו,חתך גדול נוצר על גבו,והוא נפל על האדמה.
שנינו הבטנו אחורה,וראינו מישהו חותך מבשר הנשר.
זה היה אותו אחד שקיבל את כרטיס מספר 4.
"רוצים קצת?" הוא הושיט לנו את החרב שלו,כשעליה משופד בשר הנשר.
"המממ…" רייג'ל היסס,והבטן שלו קרקרה שוב.
"זה בסדר.אולי במגדל יחלקו ארוחות פאר" הוא אמר.
"באמת?!" קרא רייג'ל.
"לא!" צחק הנער ואכל מהבשר."לעזאזל" הוא מלמל.
אני התקרבתי,והיססתי.לא ידעתי אם לקחת או לא,והנער נראה שהסכים שאקח.
"בואו נמהר.תראו!" רייג'ל הצביע למעלה.הבטנו למעלה,ועננים שחורים כבדים התקבצו.
"כדאי שנמהר" אמר הנער,והכניס את החרב לנרתיק.
"בואו אחריי! אני מכיר מעבר שבו נוכל לזוז וגם להסתתר מהסופה!" הוא רץ,ואני ורייג'ל אחריו.
הגענו למערה,והיא הובילה למעבר תת קרקעי.התחלנו ללכת בו,לפחות שעה במעבר ישר.
"עוד בערך 4 קילומטרים ואנחנו במקום" הוא אמר."איך אתה יודע?" רייג'ל שאל.
"אני פשוט יודע,זה הכל" הוא חייך,ואני ורייג'ל החלפנו מבטים תוך כדי ריצה במערה.
אחרי ריצה ארוכה ומתישה,אני ורייג'ל נשכבנו על רצפת המערה.
"אני אנגוס" הוא אמר בסוף."נדב" אמרתי."רייג'ל" רייג'ל אמר והתנשף כבדות.
"טוב חברים,זהו! זה המקום!" הוא התחיל ללכת בשביל שפנה למעלה.
אני ורייג'ל הלכנו אחריו,ומצאנו את עצמנו עומדים כמה מטרים מהמגדל,כשסופת שלג חזקה בחוץ.
"בואו!" הוא התחיל לרוץ,ואני ורייג'ל אחריו-שוב.קפאתי מרוב קור.הגענו אל הכניסה,ועל הדלת היה רשום משהו בשפה מוזרה.
"אין לי מושג מה זה" אמר אנגוס והביט טוב בכתב."גם לי לא" אמרתי וגירדתי בראשי.
"זאת יוונית עתיקה" אמר רייג'ל."אז תקריא לפני שנהפוך לקרחונים!" האיץ בו אנגוס.
"תראו!" הצבעתי על השלג.כמה גופות היו קבורים בשלג ממש לידינו.
"גם אנחנו נהייה כאלה אם רייג'ל לא יקרא את זה נכון!" צעק אנגוס.
"אוקיי,אז ככה" התחיל רייג'ל:"עץ פירות עומד לו במרכז השדא,ורוח עזה פורצת.הרוח לא מעיפה תפוזים,ולא משאירה תפוזים.כמה תפוזים היו מלכתחילה על העץ?"
"אוי,לא עוד חידה!!" קראתי.תולעת ענקית עם להבים על הגופה יצאה מהשלג מאחורינו.
"אני אטפל בה,אתם תיפתרו את החידה!" קרא אנגוס ושלף את החרב."הו ברור,אתה מקבל את החלק הקל!" נרגזתי.
"התשובה היא 0!" צעק רייג'ל,אך הדלת לא נפתחה."אולי יש כאן כפתור או משהו?" הוא חיפש על הדלת.
"אולי צריך להשתמש בזה שהוא עמד במרכז?" צרחתי כדי להתגבר על קולות הסופה.השלג העמיס עלינו והקפיא אותנו.בינתיים אנגוס הניף את החרב,אך היא התנגשה בלהבי התולעת שוב ושוב.
"נו,מצאתם כבר תשובה?!" צרח אנגוס."לא,עדיין חושבים!" צעקתי לו בחזרה.
רייג'ל כמעט ונפל.השלג הטיח בו שוב ושוב.
"לא העיפה תפוזים….לא השאירה תפוזים….אני יודע!" צעקתי בקול.