התערבות-פרק 5

כל המשתתפים הגיעו אל פסגת הר מושלג.
כולנו לבשנו את אותם בגדים שהיו עלינו כשהגענו לכאן,
וכולנו קפאנו.
"את המבחן הראשון שלכם אני אעביר" אמרה אישה גבוהה,שיער שחור ארוך חלק ועיניים כחולות.
"אני היא ארטמיס,אלת הציד!" היא הציגה את עצמה.
"ואנחנו קופאים מקור" צעק אחד מהמשתתפים,אך היא התעלמה.
"המשימה שלכם,היא למצוא על ההר הזה חיית טרף,ולהרוג אותה.אתם יכולים להשתמש אך ורק בדברים שתמצאו על ההר.כמובן,שהחבאתי כאן באיזור כלי נשק.יש לכם עד השקיעה!" היא הכריזה.
"איך נדע מתי השקיעה?" צעקה משתתפת אחרת:"הכל כאן מושלג ואין שמש!"
"זאת ממש לא בעיה שלי!" קראה ארטמיס,ונעלמה.
"כלבה!" סינן אחד המשתתפים.אני רק חשבתי על זה שאני אקפא כאן למוות.
התחלתי לרדת מההר,ועברתי לריצה בשביל לחמם את עצמי.זה לא ממש עזר,ולבסוף נפלתי לתוך השלג וכל הגוף שלי קפא עוד יותר.
ראיתי כמה מהמשתתפים יורדים עם כלי נשק.הבטתי קדימה,וראיתי עץ עם חור בתוכו.הלכתי לשם,ושלחתי יד.שלפתי משם קשת עם חץ אחד."זה מן הסתם יכול לעזור" מלמלתי וירדתי מההר.
השלג ירד יותר ויותר מהר.שלג כיסה את כל האזור,וראיתי כמה משתתפים קבורים בתוכו.
ליד אחד המשתתפים היו שני חצים.התקדמתי להרים אותם,וזיהיתי את האדם שהיה קבור בשלג.
"רייג'ל!" משכתי אותו מתוך השלג וניסיתי להעיר אותו.הגוף שלו היה קפוא והוא היה מחוסר הכרה.
"רייג'ל! קדימה,תתעורר כבר!" ניערתי את הגוף שלו וטלטלתי אותו מצד לצד.
שמעתי קולות מוזרים,והבטתי לכיוון מורד השביל.מעין זאב עם מקור של נץ ורגליים של פיל עמד שם.
הוא התנשף בכבדות,ומתוך רגלי הפיל שלו יצאו טפרים חדים כמו של נמרים.
"מה זאת החיה הזאת לעזאזל?!" קראתי בפחד.
"ההר הזה מלא בכל מיני שילובים של חיות" לחש קול מאחוריי סלע לידינו.ראיתי נערה עם שיער שחור ארוך ועיניים כחולות."את….המממ…בת של איזה אל?" שאלתי."ארטמיס" היא אמרה כאילו זה מובן מאליו.
היא החזיקה בידה חץ וקשת וכיוונה אל היצור.הוא רץ במהירות אדירה לעברי,והנערה שירתה פיספסה אותו.הוא התקרב עוד ועוד אלינו.כיוונתי במהירות עליו את החץ והקשת שלי.
יריתי בו,אך פיספסתי בכמה סנטימטרים.הוא קפץ עליי,והרגשתי שאני נמשך אל מאחוריי הסלע.
רייג'ל היה זה שמשך אותי לשם.הוא רעד מקור.
"אתה בסדר?" שאלתי אותו."כ-כ-כ-כן" הוא אמר.
היצור עצר,וחזר אלינו.הנערה הפעם ירתה וגם פגעה,והוא התגלגל כל הדרך למטה.
"הצלחנו!" חייכתי."מה זאת אומרת 'הצלחנו'? אני הרגתי אותו!" היא חייכה,ובעטה אותנו למטה.
התדרדרנו עד לסוף השביל,שם חיכו לנו לפחות עוד עשרה יצורים כאלה.
"הקשת שלי נשארה למעלה!" קראתי.הם התקרבו לאט,ועמדו ממש מולינו.
"לי עדיין יש כלי נשק" הוא שלף סכין חדה.
כל היצורים התחילו לפרוש כנפי עטלף.הם התרוממו מעט באוויר,והתקרבו אלינו.
אחד מהם עף אלינו במהירות,ורייג'ל זרק עליו את הסכין,פגע בראשו והרג אותו.
"אחד נפל,נשארו עוד תשעה" אמרתי בפחד,והם חשפו עלינו ניבים.