התערבות-פרק 30
זאוס והאדס השמידו את כל הכפילים של
מיסטר.די.
האלים והחצויים המשיכו להילחם בצבא המתים שהמשיך
לקום לא משנה מה.
"חתיכת צבא!" קרא לונוס."תודה" חייך האדס,וכולם הביטו בו בזעם.
הפייסטוס הניף פטיש ענקי,ותהום נפער באדמה.אנשי צבא המתים נפלו אליו,
אך במהרה הם הופיעו מול האלים.
האדס שלח אגרוף עם הילה שחורה וניפץ את הגוף של חייל מת.
האיברים של החייל התקבצו שוב,ויצרו גוף.
"זה לא טוב,זה לא טוב" מלמל פוסידון,וגל עצום שטף חלק מהצבא המת.
הצבא שוב הופיע מולם,וחזר להילחם.
אפולו שלח חצי אאורה צהובים שפגעו בצבא.
גפני אאורה ירוקים של דיוניסוס תפסו ופוצצו את הצבא.
זאוס שלח ברק ופגע בשישה חיילים מתים.כולם קמו חזרה והמשיכו להלחם.
החצויים והאלים נחלשו עוד,אך הצבא המשיך לקום ולהתחזק.
"הבנתי" קראה סו,אחת מהחצויים:"הם לא סתם נופלים וקמים….הם שואבים אאורה!" היא קראה.
כולם קפאו במקומם.הם הבינו שהיא צדקה."צבא..ששואב אאורה?" קרא פוסידון.
"אפילו אני לא חשבתי על זה" מלמל האדס.
הצבא הקיף אותם."למה הוא צריך לשאוב אאורה? למה הוא הביא אותם לפה?" מלמל אפולו.
"האדס…זוכר את מילודיוס?" שאל זאוס.
"מה איתו? הוא בשאול,אין סיכוי שמיסטר.די שלף אותו משם" אמר האדס.
"אולי…אבל יכול להיות שהוא השתמש בחצויים שאפסתי לצבא שלי" אמר זאוס.
"אז אתה רומז ש…" קרא פוסידון.האלים החלו להחוויר."מה קורה שם?" שאל אחד החצויים.
"אל תגיד לי שעשית שטות כמו..!!" קרא האדס בזעם אבל נקטע כשרעידת אדמה התרחשה.
הגג החל להיסדק וליפול.מתוך הצבא יצאה אאורה סגולה שהתקבצה לכדור אאורה עצום.
לפתע,נכנס לאיזור אדם."מי זה?" קרא זאוס.נער עם שיער שחור קצר,פסים לבנים על השיער,גבוה,שתי חרבות על גבו התקדם.
הם הרים מבט אל האלים.
(תשעה ימים לפני,הלילה שלפני המבחן הראשון):
אנגוס ישב מול האח.מיסטר.די עמד מאחוריו וחבש את כובע הצלינדר שלו.
"ומה יקרה אם אני אמות במבחן השלישי?" שאל אנגוס.
"אני אחזיר אותך לחיים,זה יהיה פשוט" אמר מיסטר.די.
"אז אני צריך להפסיד בכוונה במבחן השלישי,רק בשביל שתחזיר אותי לחיים?" שאל אנגוס.
"למקרה שאחד מהארבעה המנצחים האחרים יבגוד בנו-יהיה לי אותך" אמר מיסטר.די בחיוך.
"לשחק אותה חלש? לא ככה אימנת אותי" אמר אנגוס.
במקרה הזה,אין לנו בררה" אמר מיסטר.די:"הכל בשביל תחיית שלטון הטיטאנים!"
(עכשיו):
אנגוס התקדם אל ההילה המרוכזת.
"עצור!" קרא חצוי וזינק לעברו,אך חייל מת שלח אגרוף אאורה והרג את החצוי.
אנגוס קפץ אל תוך האאורה.רעידת האדמה נפסקה.היה שקט.התקרה הפסיקה להתפורר.
האאורה נעלמה.אנגוס עמד בשקט,ועצם עיניים.
כולם הביטו בו בחשדנות.הוא פקח את עיניו לאט,וכשנפקחו לגמריי,עיניו היו אדומות זוהרות ומתוכו יצא רטט אל כל האיזור.החצויים החלו ליפול אחד אחרי השני."מה קורה כאן?" קרא לונוס,ונפל.
רק האלים והצבא נשארו עומדים.אנגוס התקדם בצעדים איטיים אל האלים.
"זה אחד מהם…."לחש זאוס:"זה קאראקאטוס" הוא אמר.
אנגוס עצר ממש מול האלים.הא הרים את אצבעו,וכיוון אל האדס."ביי ביי" הוא לחש בקול של ילד.
קרן אאורה אדומה נורתה מאצבעו,פגעה בחזהו של האדס,והמשיכה ופגעה בקיר והקיר התמוטט.
האדס נפל,מת,על האדמה,הפעם לתמיד.
כל האלים שיגרו מתקפות אאורה על אנגוס."לא הייתי עושה זאת במקומכם" אמר אנגוס:"יש לי את האאורה של הילד הזה" מעגל אדום זוהר הקיף אותו ואת האלים.פיצוץ אדיר התרחש.
הצבא נעלם משם,וחזר אל השאול.כל האלים מלבד זאוס ופוסידון שכבו מתים על אדמת הר האולימפוס.
אנגוס עמד במרכז,והשפיל את ראשו."אופס" הוא באיטיות הרים את ראשו מעלה:"פספסתי!" הוא חייך.
זאוס ופוסידון התנשפו.הם עפו באוויר,וצד ימין של זאוס המשיך לדמם.
"אני ממש הייתי שמח להשאר,אבל אני לא במלוא הכוח שלי ללא השלושה האחרים" הוא אמר:"אני אלך לבינתיים,נתראה בקרוב!" הוא צחק.
זאוס זרק עליו ברק,ופוסידון שלח עליו גל עוצמתי,אך אנגוס נעלם לפני שהמתקפות פגעו בו.
נדב והלבר התקדמו אל המקום שבו ישנו בלילה לפני הסיבוב השלישי.
"זה שם" אמר נדב בנחישות:"אני מרגיש את האאורה של מיסאקי".
"גם את של מיסטר.די" אמר הלבר:"אבל של מי עוד…" הוא הרהר.
הם עמדו מול אחוזה ענקית.הם פתחו את הדלתות ונכנסו פנימה,אל אולם גדול.התקרה הייתה גבוהה,והמקום היה חשוך.
"בחיי,חזרת הלבר!" צחק מיסטר.די והתקדם אליהם."אני רואה שהבאת אפילו חבר!" הוא צחק.
תשתוק" אמר הלבר בקרירות:" אני לא כאן בשביל לתמוך בתוכנית שלך".
מיסטר.די הוריד את כובע הצלינדר שלו,ושלף מתוכו סכין:"די די,אתה מדבר כאילו אתה כועס עליי!"
"אולי כי זה נכון" אמר הלבר והילה כחולה הקיפה אותו.מיסטר.די עצם מעט את עיניו בזעם.
הוא היה ממוקד בהלבר,ואפילו לא שם לב שנדב התחמק משם.
הוא רץ אחרי האאורה של מיסאקי,והגיע אל חדר האוכל.שולחן רחב היה מולו,ואור חלש מן נברשות הקריסטל.
מיסאקי ישבה בקצה האחר של השולחן,ואכלה."שלום נדב" היא הרימה אליו מבט:"הרבה זמן לא התראנו".לראשונה,הוא ראה את עיניה השחורות של מיסאקי.
הוא נסג מעט,אך המשיך לעמוד מולה.
אאורה לבנה הקיפה אותו.מצד שני,אאורה שחורה יצאה מתוך מיסאקי.היא התקדמה במהירות כמו גל,אל עבר נדב.
הוא זינק הצידה וחמק,אך האאורה המשיכה אחריו.הוא התחמק שוב ושוב,ואז קלט מולו עוד גל של אאורה.
הוא זינק למעלה,ושני הגלים התחברו לאחד והמשיכו לעברו.
הוא הביט למעלה,ועוד גל ירד לעברו.שני הגלים פגעו בו,והקיפו אותו."אההההה!!" הוא צרח.
הגלים הקיפו אותו עד שלא נראה.
מיסאקי המשיכה לאכול בחיוך.לפתע,פיצוץ של מים יצא מתוך האאורה,ונדב נחת על רגליו כשטיפות יורדות מטה.
מיסאקי עצרה בהלם.המזלג נפל מידיה על הרצפה.
גל מים נוסף הקיף את נדב.
הלבר שכב מת,בשלולית של דם.מיסטר.די התקדם חזרה אל חדר האוכל.
"זה כבר שניים שבגדו בנו" הוא אמר.הוא נכנס לחדר האוכל,והביט למעלה.התקרה הייתה הרוסה.גם התקרה של שתי הקומות מלמעלה היו הרוסות.
"החליטו לקחת את הקרב לגג?" שאל בחיוך.
תגובות (42)
אנגוס!
טוב, היה יכול להיות יותר מפתיע….
המשך!!!!!!!!
ובאמת לא הרגת את פוסידון… (מה אני בדיוק עושה?)
מנטיקורים!
תמשיך!!!!!!!!!!!!!!!!!
טיטאנים… -.-
שונאת אותם.
זו רק אני או שהפרק ארוך יותר?
אולי יש מצב שהוא יותר ארוך כי אני מנסה לעודד את החברה הכי טובה שלי. היה לה חבר בן 17. הבן 17 הזה הציע לה חברות והיא הסכימה (וכל הקטע הוא שהוא גדול מאיתנו בשנתיים!). הם דיברו במייל ואני קראתי את כל ההודעות שלהם. הנער הזה גילה שקראתי הכל ועכשיו הוא נפרד ממנה ולא מדבר איתה יותר.
אני פשוט לא יודעת אפילו מה לומר לה!
אני שנאתי אותו גם ככה…
בקיצור,
לא משנה… ><"
(Help me…!)
והיא יודעת שאת קראת ובגלל זה הוא נפרד ממנה?
וראית שהחזירו את הצ'אט?
היא יודעת.
היא אמרה לו שחטפתי לה את הפלאפון, אבל בפועל היא הראתה לי.
היא סירה לו את זה שקראתי הכל ועכשיו הוא כועס עליה כי חדרו להם לפרטיות (את לא רוצה לדעת מה הבנאדם כתב לה!!!).
עכשיו אני צריכה לעודד אותה.
ואת רומזת שאני אבוא לצ'אט? XD
*סיפרה
אמממ…. רק הזכרתי….
כי את יודעת כמה אנחנו יכולות לחפור (אני כבר רואה את זה מגיע)
רגע.. נטע, זה אומר שמעכשיו מפסיקים את השיחות בסיפורים…? :(
חחח כן, הא?
מסכן מאקס XD
הוא צריך פרס על מספר התגובות הגבוהה ביותר XD
חחחחחח טוב, אבל מי אמר שחייבים לעשות צ'אט בצ'אט, הא?
איפה שיוצא אפשר לעשות… (חוץ מזה, הצ'אט נתקע הרבה והוא מעצבן!!!)
את האמת, עכשיו גם בסיפורים שלי יש הרבה תגובות…
מסכנים הסיפורים שלנו.
תס, טוב, לא עדיף לעשות את זה בצ'אט? למרות שהוא לא הכי משהו לפחות אתה פחות מגיב על משהו כשיש תגובה לפניך…
לי אין בסיפורים צ'אט.
אני לא מפרסמת אותם יותר…
בסדר… לי לפחות לא כל כך אכפת.. (קראת לי הפעם תס! כמו טדי :) )
לי היו צ'אטים קטנים יחסית…
כן… זה בסדר, נכון?
ואת התחלת לקרוא לטדי טדי.
וסול…. אולי תעלי קצת סיפורים? את כותבת באמת יפה (וגם תס. לא אני)
ברור שזה בסדר! :) (חשבתי שהסמיילי הסביר..)
כן… התחלתי לקרוא לטדי טדי.
טוב אני לא משתמשת בסמיילים (רק פעם אחת אבל זה היה הכרחי)
תודה… ^-^
אני כרגע כותבת סיפור סודי אחר. הפסקתי את הסודי הקודם שלי, אבל הרעיון של הסיפור הסודי הקודם הולך להיכנס לסיפור הסודי האחר בתור חלק מהעלילה.
אני הפעם באמת לא מתכננת לפרסם אותו.
וכבר התחלנו צ'אט….
מאקס המסכן.
יום אחד הוא ימחק את כל הסיפורים שלו שעשינו מהם צ'אט.
את כותבת ממש יפה, נטע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וגם את סול (אני יכולה לקרוא לך סול, נכון?) תנסי..
כן…. לא נראה לי…
את צריכה לראות את הכתיבה שלי בכיתה ד' (מה שמצחיק שבכיתה ב' כתבתי יותר טוב…)
סול זהו שמי (:
את יכולה לקרוא לי ככה (:
אבל יש לי סיפושיר (סיפור-שיר) שכתבתי.
אולי אני אפרסם אותו.
לפרסם?
כן!
בטוח…? *היסוס היסוס*
טוב, את מחליטה…
אני רק אומרת שאם תעלי אז אני ארוץ לקרוא.
למרות שבדרך כלל אני פחות קרואת שירים באתר….
כן! תפרסמי! :)
את כותבת יפה! וגם מה שמוזר אצלי שאף פעם לא כתבתי לפני האתר הזה. להפך, אני הייתי כל כך חסרת דימיון (בכתיבה. בכל השאר.. הייתי מאוד מעופפת.. עדיין..) אז כשנתנו לנו משימת כתיבה כתבתי תקציר של "היה היה" (מכירות?)
ואת כן כותבת יפה!!!!!
היה היה! כמה שנים לא ראיתי את זה!
את האמת אהבתי רק את הפרקים הראשונים, עם האדם הקדמון…
כמה שהאנושות הדרדרה.
אז אני אנסה לפרסם.
זה יותר סיפור משיר, רק שהוא בחרוזים (נראה לי) והוא עם שורות קצרות.
כן, הא?
יש לי בבית את זה, או ליתר דיוק: זה שוכב עם עוד מיליוני הסרטים שיש לנו בלי שיגעו בהם.
יופי! תעלי!
ואין שום סיכוי שתעלי את הסיפור החדש….. גם אם אני ממש אתחנן?
כן!! תעלי! :)
ולנטע: לא… ~השפלת מבט לרצפה~
אני לא אספיק. חוץ מזה, יש לי עדיין את המבחן על הראש…. :(
אבל אל תדאגי, מחר יש לי מתמטיקה. בטוח יעלו לי רעיונות…
התכוונתי לסיפור של סול, אבל הזכרת לי:
מה עם הדור החדש? והקעקוע? וזואי? ואבא שלי רוצח (זה היה ממש מותח)?
רגע.. את דיברתי אליי או אל סול?
דיברת*
אה, ורוצח שכיר.
ממש הרבה זמן לא העלית את הסיפור הזה.
אה. עכשיו דיברתי אליי.
הדור החדש- אין רעיונות, הקעקוע- אין רעיונות (את מזכירה לי שמזמן החברה שלי לא חפרה לי על הסיפור הזה…), זואי… יש לי קצת רעיונות.. (חברה שלי רוצה שאני אענה את ברק.. :( ) אני אנסה לפתח אותם.. (שיעורי מתמטיקה..) ואבא שלי רוצח.. שום דבר!
ומה עם אי אפשר להתחבא? וסיוטי ילדות?!?!
רוצח "שכיר"…
לו גם יש לי מעט רעיונות.. אני אנסה, אבל לא מבטיחה כלום.
גם אני תקועה.
אבל אני אנסה להמשיך את אין אפשרות להתחבא. יש לי רעיון אבל פשוט אני לא מצליחה לכתוב אותו…
היי!
מה פספסתי?
את יכולה לראות שהרבה ריקי
כן…
יאללה, מתחילים מחדש? D: