התערבות-פרק 25

פיינט,קאטסו,זאקי,קרו.
ארבעתם יחד יוצרים את שיטת הלוחמה העתיקה:אאורה.
חצויים מתקופות קדומות פיתחו זאת,ולימדו את האלים.
המשתמש הראשון של אאורה,רנגאוס,זימן את זאוס לקרב.
הוא מת,אך הספיק להעביר את הידע שלו לבאים אחריו.
צאצאו של רנגאוס,הוא נדב.לפני שמת רנגאוס,הוא השאיר צוואה.
האם נדב חזק מספיק על מנת להשלים את הצוואה והמשאלה האחרונה
של רנגאוס?

"הצבא שלי מוכן ומזומן לקרב בכל רגע" אמר פוסידון:"הוא יגיע לפה תוך פחות משעה ונהיה מוכנים לצאת".
כולם מלבד זאוס הסכימו לתוכנית."ומי יישאר להגן על הר האולימפוס?" שאל זאוס.
"אפולו,דיוניסוס ואתה" אמר פוסידון.
"למה להשאיר אותי? אני חזק יותר מכולכם!!" "אני מצטער,אבל אסור לך להשתתף בקרב נגדו" אמר פוסידון.
"לעזאזל איתך" מלמל זאוס.
לפתע,פיצוץ נשמע מבחוץ."מה הולך כאן?!" קרא פוסידון.
אנשים רבים עם עיניים שחורות לגמרי קפצו משום מקום מול האלים.הם שלחו אגרופים אל האלים והאלים נפלו אחורה.
"הצבא שלי" מלמל האדס בזעם."לא עוד" אמר מיסטר.די ונכנס לחדר:"עכשיו הוא שייך לי!"
האלים החלו להילחם בצבא.האדס עמד לא רחוק ממיסטר.די.
"אתה תשלם על זה!" האדס עמד להסתער עליו,אך זאוס עצר אותו:"אתה רק במחצית הכוח שלך עכשיו.אין לך סיכוי נגדו" הוא התקדם אל מיסטר.די וברקים יצאו ממנו:"אבל לי יש!"
מיסטר.די צחק:"אתה באמת חושב ככה?" הוא פרס את כנפיו הלבנות:"אז בוא נראה מי באמת יותר חזק!"
זאוס שלח ברק עצום על מיסטר.די.
מיסטר.די הניף יד,ועיגול אדום הופיע מולו,וחסם את הברק.הוא הניף את ידו השנייה,וחצים אדומים שוגרו אל זאוס.זאוס שלח עוד ברקים,והם יצרו פיצוץ עם החצים.
מיסטר.די הופיע מול זאוס ודקר אותו בסכין שלו."הקרב נגמר" הוא חייך.
"או שלא" אמר זאוס,ושלח אגרוף על מיסטר.די. מיסטר.די התחשמל ועף אחורה.
"איך זה יכול להיות?" הוא קרא ועמד על רגליו.כנף אחת שלו נהרסה ולא נשאר ממנה כלום.
זאוס שלף את הסכין מתוכו בידו השמאלית.מיסטר.די הבחין בכך שידו הימנית של זאוס נעלמה.
"מה עשית?!" הוא צעק.
"הקרבתי את היד שלי כדי לבטל את ההשפעה של הסכין עליי" חייך זאוס:"אבל לך אין אאורה,אז לא ציפיתי שתדע את זה!"
מיסטר.די זעם,ושלח עוד חצים על זאוס.זאוס הניף את ידו קדימה,וברקים ארוכים פוצצו את החצים ופגעו במיסטר.די.
מיסטר.די נפל,והוא החל להיעלם.
האלים השמידו את רוב הצבא."לא רע זאוס,לא רע" מלמל מיסטר.די:"אבל לא טוב מספיק!!" הוא צרח עם חיוך.
מיסטר.די נוסף הופיע מול זאוס,ודקר אותו בחזהו.הכנפיים של מיסטר.די שהופיע היו שחורות.
זאוס שותק."איך..אתה?" "חשבת שאין לי אאורה?" הוא חייך ושלף את הסכין שלו והחזיר אותה לתוך כובע הצלינדר שלו.
הסכין שזאוס החזיק נעלם,וגם מיסטר.די ששכב נעלם.
"אכן,אאורה יכולה להגן עליך מפני מוות,ויכולה גם להרוג אלים ובני אדם.אבל טיטאנים שמשתמשים באאורה,הם קצת יותר חזקים" הוא הלך אחורה,וזאוס נפל קדימה באיטיות.
"להתראות זאוס,זה היה קרב מעניין" מיסטר.די חייך חיוך רחב.
זאוס שנפל,השתנה לאט לאט עד שהפך לבובה עם פיאה ובגדים.
"מה זה?!" קרא מיסטר.די בהפתעה."התעלמת מהעובדה שגם לי יש אאורה" חייך האדס וצעד קדימה.
"אתה צודק,אאורה יכולה גם להגן וגם לתקוף.אבל,באיזו סוג של אאורה לפי דעתך השתמשתי עליך?" הוא שאל.
"זאקי" אמר מיסטר.די בפחד:"השתלת בתוכי מחשבות וגרמת לי לחשוב שנלחמתי בזאוס?"
"לא לגמרי נכון" אמר זאוס שעמד מאחוריי מיסטר.די. מיסטר.די הסתובב וראה את זאוס חסר יד ימין.
"רק אחרי שחישמלתי אותך האדס השתמש בזאקי.אני כל הזמן הזה נלחמתי בקרו וקאטסו".
"אז השתמשת בקאטסו כדי להפריד את היד שלך ממך ולהעביר לך את הנזק.חכם" אמר מיסטר.די באדישות.
"סיימנו" התנשף הפייסטוס:"חיסלנו את כל הצבא".
"אתם טועים" לחש מיסטר.די וכולם הופתעו.הצבא החל לקום."את הצבא שלי אי אפשר לחסל מבלי להרוג את זה שיצר אותם" הוא אמר:"אתם צריכים לנצח אותי כדי שתוכלו להפיל אותם.אבל,זה לא יצליח לכם".
הצבא החל להתנפל שוב על האלים."הם חזקים יותר" קראה דמטר שהפילה כמה.
"ככל שתפילו אותם יותר,הם יקומו חזקים יותר" אמר מיסטר.די והלך אחורה.הצבא המשיך לקום.
"אז נטפל בך קודם!" שאג זאוס ושלח על מיסטר.די אגרוף.מיסטר.די הניף את ידו שוב,והעיגול האדום הופיע וחסם את האגרוף.
לפתע,מיסטר.די הרגיש משהו.הוא השפיל את ראשו וחייך.
"מצטער,אני נאלץ ללכת.תן לי להשאיר לך מתנת ירדה" הוא אמר,והילה אדומה הקיפה אותו.מתוכו יצאו עשרים כמוהו,כולם עם כנפיים לבנות.מיסטר.די האמיתי נעלם,והשאיר אחריו את הכפילים שלו שהתנפלו על זאוס.

"חזרת!" הוא חייך ועמד מול וולייר:"ברוכים הבאים! חיכית לך כל הזמן הזה!"
"עבודה טובה דיאג'ון" מתוך וולייר יצא קול מהדהד:"רק בזכותך השתחררתי משם! כמה מאיתנו כבר פה?"
"בינתיים אתה היחיד" ענה מיסטר.די באכזבה:"אבל בקרוב יגע טיאטן נוסף.הוא לכוד בהר האולימפוס,והצבא שלי ברגע זה מנסים להביא אותו לפה".
"הבנתי,אז בינתיים אני היחידי" הקול התאכזב:"זה בסדר.אולי גם אני אעלה לאולימפוס,אשתעשע מעט עם האלים" הוא פנה ללכת,אך מיסטר.די עצר אותו:"בלי הארבעה האחרים אין לך כוחות,שכחת כבר מילודיוס?"
"בסדר" הוא נאנח:"אני אמשיך להסתמך עליך לבינתיים,דיאג'ון".