התערבות-פרק 21

זאקי-היכולת להחדיר מחשבות אל תוך ראשו של היריב.
פיינט-היכולת למקד את האנרגיה שלך בתוך הגוף כך שתמיד תהיה בשליטה.
קאטסו-היכולת למקד את האנרגיה סביב הגוף.החושים שלך יותר חדים ואתה יכול להתנגד לכוחות של אלים וחצויים.
קרו-היכולת למקד את האנרגיה שלך לצורך התקפה.
ארבעתם יחד מרכיבים את אאורה,יכולת לחימה שפותחה בעבר.האם,לנדב ולרייג'ל,יש את הכישורים על מנת ללמוד את היכולת הזאת?

זה שרף.כל הגוף שלי צרב.הרגשתי שזרקו אותי לתוך מדורה ענקית.
זה הקיף אותי,וזה התחמם יותר ויותר.רציתי לצרוח,אבל הגרון שרף כל כך ששום קול לא יצא מתוכי.
אחר כך,זה עבר והכל התחלף בחום נעים ומרגיע.אחר כך,הרגשתי שהראש שלי נשרף.זה היה בלתי נסבל.
זה עבר אחרי כמה שניות,והייתה תחושה של חמימות נעימה.
לבסוף-כל איזור החזה עלה בהלהבות.הרגשתי שאני עומד לפלוט אש.ושוב-זה עבר אחרי כמה שניות.
הרגשתי שאני נרדם,ולאט לאט נרדמתי.
פקחתי עיניים,והבטתי סביבי.לא יה אף אחד.רייג'ל וג'ונג נעלמו,והנהר האדום קטן.
קמתי והסתכלתי לצדדים.היה שקט,ולא ראיתי אנשים מהצבא של מיסטר.די.
התחלתי ללכת באיטיות לכיוון היער.הלכתי קדימה לאט,מביט וסורק את האיזור.
"תיזהר!" שמעתי קריאה.מישהו קפץ עליי והפיל אותי למטה,ממש שנייה לפני שסילון של מים סגולים פגע בי.
שלושה אנשים עם עיניים שחורות לגמרי עמדו שם.
"אם זה ייפגע בך,תהפוך לאחד מהם!" אמר מי שהציל אותי.הבטתי בו קצת,וזיהיתי אותו.
"אתה הלבר!" קראתי.
"אין זמן לשיחות היכרות,בוא!" הוא משך את היד שלי ורץ במהירות אדירה.
הם ירו מאקדח סילוני מים,וראיתי כיצד אנחנו מתרחקים מהם יותר ויותר.
"אתה בסדר?" הוא שאל אחרי שרצנו כמעט 10 דקות."כן" מלמלתי,מתנשף.
"אז אתה נדב,כן? אתה זה שהפסדת למיסאקי" הוא אמר.
"כן,זה אני" אמרתי.לפי דעתי זה היה עלבון.
"טוב,אז אתה מתכנן להישאר כאן? כי אני מתכנן לעלות לחיים" הוא אמר.
"אבל אין לך משימה כאן? אתה יודע,לחפש משהו?"
"מאיפה לך על זה?" הוא סרק אותי במבט חושד.
"לא,לא,זה סתם" מלמלתי."מישהו כבר מצא את זה,בוא" הוא אמר והתחיל ללכת.
הלכנו במהירות ויצאנו מהיער.המשכנו עוד קצת עד שהגענו לזוג שערים סגולים ענקיים.
"חכו!" שמעתי את קולו של ג'ונג:"נדב! כבר עבר שבוע?" הוא שאל מבולבל.
"כנראה.תגיד,איפה רייג'ל? כשהתעוררתי לא ראיתי אותו" אמרתי.
"רייג'ל,מת.לתמיד" הוא לחש.קפאתי במקום."מה זאת אומרת מת?"
"הגוף שלו והמוח שלו עברו את מבחן הצ'אקרות,אך לא הנפש.הנפש שלו התפרקה.הוא אבוד" לחש ג'ונג.
"לא.זה לא יכול להיות" לחשתי מופתע.הייתי בהלם טוטאלי,ולא הצלחתי לזוז.
רייג'ל היה איתי מאז שהגעתי לפה.בלעדיו לא הייתי מצליח לעבור את המבחן השני.
השפלתי מבט.לא יכול להיות שאני כאן,עומד לחזור לחיים והוא נעלם לתמיד.
"בואו.אני לא מתכוון להתעקב" אמר הלבר ופנה ללכת.
"גם אנחנו צריכים להתקדם,נדב.כשנחזור לחיים,אני אלמד אותך להשתמש ולשלוט באאורה" הוא אמר,ופנינו לעבר השערים הגדולים.