הסיפור על ספיידי-פרק שישי
כשג'סיקה פתחה את הדלת של החדר החדש שלי הדבר הראשון שראיתי היה שהקירות היו בצבע שחור וכוסו בפוסטרים של להקות (שאת רובן הכרתי)- מטאליקה, בלק סאבאת', קיס, כל החבילה! ואז ראיתי את מי שישבה על אחת מהמיטות. היא הייתה עם שיער שחור ארוך וחלק עם פס לבן בקדמת השיער, כמו של רוג*, הייתה לה חולצה שחורה של איירון מיידן וג'ינס שחור קרוע עם נעליים צבאיות והיא קראה מגזין של גיטרות. כשהיא הרימה את ראשה אלינו ראיתי שיש לה עיניים חומות-אדמדמות. "ספיידי, תכירי- קאת', קיצור של קאת'רין, בת ארס" ג'סיקה הציגה אותה. ניגשתי לקאת' והושטתי לה יד ללחיצה, "מי את?" היא שאלה, "אני השותפה החדשה שלך… הגעתי היום. קוראים לי ספיידי"
"ספיידי כמו העכביש?"
"לא, ספיידי כמו הגיבור על"
"את יכולה לקבל את המיטה השנייה ויש לך מזל שוויתרתי לך על דמי שכירות"
"וואו, תודה" אמרתי לה ושמתי את התיק על המיטה והתיישבתי עליה. "טוב. אני צריכה לזוז. תנסו להתחבר ביחד" ג'סי אמרה והסתלקה משם. "אני רואה שאת אוהבת רוק כבד, גם אח שלי. את לא יודעת כמה פעמים שמעתי את איירון מן של בלק סאבאת'" ניסיתי ליזום שיחה. לא כל כך הלך לי. "תראי", היא התיישבה עם הפנים שלה אלי "אני לא אפריע לך ואת לא תפריעי לי. מוסכם?". "בסדר" הסכמתי לתנאי העסקה והתחלתי לפרוק את התיק."איזה ארון שלי?" שאלתי את קאת' "זה שבצד שלך" היא ענתה לי. "אז עכשיו אנחנו עם צדדים? סבבה, אין לי בעיה עם זה" אמרתי לה ושמתי את הבגדים שלי בארון, את הספרים על השידה שליד המיטה ואת הנעליים במגירה והתיישבתי על המיטה. במהרה כל הסיטואציה נהפכה למביכה ולא היו לי רעיונות אחרים אז לקחתי חולצת טי-שירט אדומה (שתמיד הייתה גדולה עלי בכמה מידות), מכנס קצר בצבע טורקיז בהיר, גרביים לבנות ונכנסתי לחדר האמבטיה. שמעתי את קאת' צועקת אלי "אני מרשה לך להשתמש בדברים שלי, רק אל תגמרי לי את השמפו", "בסדר" צעקתי לה בחזרה ונכנסתי לאמבטיה. המים היו נעימים וזאת הייתה תחושה טובה להתנקות מאירועי היום. היה לי מין חוק: אם קורה משהו לא נעים, להיכנס לאמבטיה ולשטוף את זה מעלי. כשיצאתי מהאמבטיה התלבשתי ונכנסתי מתחת לשמיכה החמימה ונרדמתי. היו לי כמה חלומות רגילים אבל היה אחד שהיה מוזר. הרקע היה לבן לגמרי ושמעתי קול של גבר, סליחה, שלושה גברים שמדברים בבת אחת ואומרים לי "נולדת לגדולה. השתמשי בכוחותיך** בתבונה" והחלום השתנה למשהו שראיתי פעם ביוטיוב. כשקמתי היה כבר ערב וקאת' הסתכלה עלי מכל כך קרוב שנבהלתי ונפלתי מהמיטה. "את מתעוררת ככה כל יום?" היא שאלה "כי אם כן אני חייבת לשים פה מצלמת וידאו ולהעלות את זה לאינטרנט" ידעתי שהיא לא ממש חשבה על מה שהיא אמרה, אבל הבנתי שעצם זה שהיא עקצה אותי אומר שהיא במצב רוח טוב. "בואי", היא אמרה, "יש עכשיו את ארוחת הערב. כדאי לך להסתרק… וגם להחליף בגדים… ולצחצח שיניים". סבלתי את העקיצות בשקט. אומנם ביום רגיל הייתי נהנית מהן אבל הצורה שקאת'רין אמרה את זה גרמה לעקיצות להישמע יותר מעליבות משהן באמת. אז לקחתי חולצה אקראית מהארון וגם את הג'ינס האהוב עלי ונכנסתי לחדר האמבטיה. שוב. כשיצאתי ראיתי את קאת' מרכיבה את נדן החרב שלה על חגורתה ושמתי את ספיידי בכיסי. אחרי כמה דקות אני וקאת' הלכנו לכיוון חדר האוכל וג'סיקה והשותף שלה הצטרפו אלינו וקאת'רין התקדמה קדימה בשביל ללכת עם חברה אחרת שלה. "אתה יודע שאני עדיין לא יודעת איך קוראים לך" אמרתי לבן אתנה. "קוראים לי טוני סטארק" הוא ענה "לא ידעתי שאתה יודע את האגו*** של איירון מן!" התפלאתי "סתם סתם," הוא אמר "אני אדוארד, אבל את יכולה לקרוא לי אדי". "באמת? עכשיו עברנו לדמדומים? עוד מעט תגיד לי שהשם שלך זה לאונרד הופסטאדר****" עקצתי אותו "נחמד, את מכירה קומיקסים, דמדומים-"
"דמדומים בכלל שלא. מה הקטע בלאהוב ערפד? אני הייתי מחסלת אותו"
"אוקי… אז את אוהבת קומיקסים והמפץ הגדול. אני חושב שנסתדר מצוין"
"זה לא מצוין אם עדיין לא אמרת לי את השם שלך" אמרתי לו, הוא גיחך ואמר "אני טומי"
תגובות (0)