הנקמה השלישית פרק שתיים חלק ד'

פרסי ואנבת' הובילו אותנו ביער. כבר חשבתי שהם הולכים להרוג אותנו.
"איפה ה'דרך להשיג תחבורה' שלכם?" שאל ריי.
"עוד מעט…" מלמל פרסי. "ו – "
"הגענו." אמרתי בשקט, אבל כנראה כולם שמעו אותי.
כולנו בחנו את מה שנראה כמו חלק מהר, או סלע ממש גדול. לא נראה שאפשר להיכנס לבפנים, אבל היתה לי הרגשה שיש שם משהו.
"אה, הגענו לאן?" שאלה קייטי. " לא רואה כאן שום אמצעי תחבורה."
"את לא אמורה לראות." אמר אנבת'. היא הניחה את ידה על הסלע, ואחרי כמה חריקות דלת זזה הצידה וחשפה מוסך עבודה ענקי.
"מה…?" מלמלתי.
"ברוכים הבאים לבונקר תשע." אמר פרסי בקול קודר.
"בונקר תשע?" שאל טימי. נראה שהוא היחיד שמתלהב מהמקום הזה. "כאילו, הוא של ביתן תשע?"
פרסי הצליח לחייך. "כן, בערך."
עיניו של טימי נצצו. "אז למה לא משתמשים בו" – הוא הרים סרטוט של משהו שנראה כמו בליסטרה חשמלית – "המקום הזה אדיר!"
"השתמשו במקום הזה במלחמת האזרחים, ואחרי שגילינו אותו כולנו החלטנו שלא נשתמש בו שוב." אמרה אנבת'.
"אבל לא בגלל זה באנו." פרסי ניסה לפחות להיראות עליז. "באנו בגלל זה."
הוא החווה בידו על ספינת תלת-תרנית עתיקה. היא בחלקה היתה הרוסה, אבל היתה לי הרגשה שהיא יכולה לתפקד בקלות.
"וואו." טימי בהה בקישוט בחרטום הספינה, שהיה ראש דרקון עשוי ארד. "זאת האימא של ספינות המלחמה."
"הגדרה מדויקת." אמר פרסי. "זאת הארגו שתיים."
"ארגו?" אמר ג'ון. "זאת לא היתה הספינה של יאסון?"
"הארגו המקורית כן." אמרה אנבת'. "אבל זאת הארגו שתיים. ככה ליאו קרא לה, הוא זה שגילה את המקום הזה."
טימי רץ לעלות על הספינה, אבל פרסי עצר אותו.
"היי!" מחא טימי.
"זה לא בטוח לעלות עליה עכשיו." פרסי הסביר. "היא נהרסה. החיילים של גאיה הרסו אותה והצלחנו רק לבנות אותה מחדש, לא להפעיל אותה."
"אז מה הטעם להביא אותנו לכאן רק כדי להגיד שאין לכם דרך לעזור לנו?" שאל ריי.
"בגלל שרצינו לספר לכם על היעד שלכם במקום שבו אף אחד לא יוכל להקשיב." אמרה אנבת'. "אם אני אסביר בקלות, אתם צריכים להגיע לטרטרוס."
כמעט נחנקתי. "וואו, רגע, מה?"
"זה פשוט." אמר פרסי. "לפני כמה ימים, היה לי חלום שבו גאיה הקימה מחנה בלב טרטרוס. היא שלחה כמה מהמפלצות שלה להכין איזו מלכודת לשבעה החדשה. ולפי מה שאני יודע על חלומות, זה היה אמיתי."
"א-אבל איך אנחנו אמורים להגיע לטרטרוס?" שאלה ליסה.
"יש לכם שלוש אפשרויות," אמרה אנבת'. "אחת, למצוא את שערי המוות ולנסות להיכנס מהם, לא נראה לי שזה יצליח. שתיים, לשוטט בכל המדינה כדי למצוא פתח לטרטרוס, ושלוש…"
"מה?" אמר אנדי.
"הדרך שבה פרסי ואני… שבה פרסי ואני הגענו לטרטרוס זה בניין ברומא. הפתח שם נחסם, אבל עם קצת חומר נפץ תוכלו לפתוח אותו מחדש."
אנדי הרים גבה. "הייתם בטרטרוס פעם?"
הבעת הפנים של שניהם היתה כאובה.
"עברו הרבה שנים מאז," אמר פרסי. "ואנחנו מעדיפים לא לדבר על זה. בקושי יצאנו משם בחיים."
שקט מלחיץ. אפילו טימי, החצוי הכי היפראקטיבי שהכרתי, לא זז ולא אמר כלום.
"אז אנחנו אמורים להגיע לרומא, למצוא איזה פתח לטרטרוס ולהיכנס לשם, למצוא את המחנה של גאיה, לשחרר את איימי ולהביס את גאיה. לא בעיה." אולי זה היה כל היום הזה, אולי פשוט נמאס לי להיות עצובה, אבל הצלחתי לחייך חיוך אמיתי.
"אבל עדיין יש את בעיית התחבורה." אמר ריי. "אם הארגו שתיים לא עובדת, אז איך נגיע לרומא?"
פתאום, טימי רעד כאילו קיבל מכת חשמל. בקפיצה אחת הוא נחת על הארגו שתיים ונכנס לסיפון הפנימי.
"טימי!" צעקתי. אף אחד לא ענה לי.
התכוונתי לעלות, אבל פרסי ואנבת' חסמו אותי.
"אל תעלי." אמרה אנבת'. "הוא מנסה לתקן את הבעיה, הכול כאן יכול להתפוצץ."
"אבל…" ניסיתי להתנגד ואז נאנחתי. לא היה לי שום דבר להגיד.
אחרי כמה דקות שמעתי קול נפץ ואז אנחה כבדה… וארגו שתיים התחילה להישרף.
כולנו התקדמנו לספינה, אבל פרסי ואנבת' עדיין חסמו אותנו.
"תנו-לנו-לעלות!" אמרתי. מדגישה כל מילה.
משום מה, פרסי חייך. "חכו."
"מה אתם…" התחילה קייטי להגיד.
לא היה צריך לגמור את המשפט, בגלל שטימי יצא – כשידו עולה באש, אבל הוא עצמו אפילו לא נכווה. הוא ירד מארגו שתיים ועמד לידי.
"ברכת הפייסטוס, כמו שחשבתי." אמרה אנבת'. "צדקתם כשאמרתם שאתם דומים לנו. גם לליאו היתה את היכולת הזאת."
"וואו, אז עכשיו אני אעלה באש באופן קבוע?" טימי לא נשמע ממש מופתע כמו שחשבתי.
"אה, כדאי שלא תגזים עם זה." אמרה אנבת'. "אתה לא יודע כמה שריפות גדולות פרצו בגלל בני הפייסטוס עם כוחות כאלה."
טימי בלע רוק אבל לא אמר שום דבר.
"רגע, אז מה עשית בפנים?" שאלה קייטי.
"הצלחתי להפעים את המנועים מחדש. כל מה שהיה צריך לעשות זה לתקן כמה דברים בשלט הווי…"
"שלט הווי?" חזרתי.
פרסי צחק. "כן… ליאו היה די מוזר."
"אבל הדבר הטוב זה שיש לכם דרך להגיע לרומא." אנבת' לא נשמעה כל כך שמחה. למען האמת, היא נשמעה כאילו היא מחברת את ההספד של כולנו בראש. "עכשיו אתם רשמית במסע חיפושים."