הנקמה השלישית פרק שלוש חלק ב'

התעוררתי בשבע, שעה די מאוחרת בשבילי.
לא חיכיתי ומיד קמתי. אפילו לא היה לי אכפת מגל הסחרחורת שתקף אותי.
החלפתי מהר בגדים וצחצחתי שיניים כל כך מהר וחזק שכמה שיניים התחילו להתנדנד לי והעליתי את המיטה שלי לביתן.
"היי, התעוררת." קרא הארלי, המדריך הנוכחי של ביתן הפייסטוס. "עוד חמש דקות יוצאים לארוחת בוקר."
לא עניתי לו. יצאתי מהביתן ונכנסתי לביתן אתנה.
כנראה ארין רצתה גם לדבר איתי, בגלל שהתנגשתי בה כשרגלי דרכה בפתח הביתן.
"טימי!" היא צעקה. "אתה חייב לשמוע משהו."
"קודם את חייבת." אמרתי. "היה לי… חלום על איימי אתמול."
"אני מקשיבה."
סיפרתי לה על החלום שלי. בכל רגע פניה החווירו יותר.
"לי היה חלום דומה." היא אמרה. "אז אנחנו חייבים למהר, בחלום שלי גאיה שלחה עוד מפלצות לתקוף את המחנה."
"אבל איך הן יצליחו לעבור את הגבולות הקסומים?"
"אני לא יודעת…"
ואז, עיניה נפערו. היא עלתה על משהו. "הנבואה."
"מה?"
"הנבואה: קרבות ובגידות יפריעו בדרכם. לגאיה יש מרגל במחנה."
"זה לא הגיוני." העברתי את קולי ללחישה. "אף אחד לא היה עוזר לגאיה."
"אני שמעתי שבמלחמת הטיטאנים השנייה הרבה חצויים עברו לצד של קרונוס."
השתתקתי והבטתי סביב. כל אחד היה יכול להיות המרגל. "אז מה אנחנו אמורים לעשות עם זה?"
"בינתיים, כלום. יש לנו מספיק דאגות על הראש גם בלי המרגל."
"יופי של חשיבה חיובית."
"מה אתה רוצה?" עכשיו היא צעקה, ולא נראה שאכפת לה שכל האחים שלה הביטו בה. "אחותי נחטפה והעולם עומד להיחרב, לי קצת קשה להיות חיובית כמוך."
"בסדר, בסדר." הרמתי את ידי לכניעה. "יהיה לנו מספיק זמן לריב במסע החיפושים."
ארין נשמה שנימה עמוקה. "כן, אז בוא נצא אליו."
פנינו לעץ של תאליה, ואני הבטתי בביתן שלי בתקווה שאחזור אליו מתישהו.
אחרי זמן קצר מאוד כבר הייתי בספק.