המסע הגורלי פרק 9
הלכתי לביתן הפיסטוס לג'ייק
"זה לא טוב זה לא טוב" אמרתי לג'ייק
"מה קרה?" הוא שאל
"הם חושבים שאני המיועדת" אמרתי
"אולי את מיועדת למישלוח של אוכל חינם לכל החיים" הואמר מנסה לעודד אותי
"זה לא מעודד כלכך" אמרתי לו
"אולי תימצאי משהו בציורים שלך! הרי את אמרת בעצמך שציירת את כל מי ומה שכאן אז אולי גם מה שבחוץ" ג'ייק אמר
"אתה גאון!" אמרתי ונשקתי ללחיו וסומק עלה על פניו.
חיפשתי בציורים שלי ולא מצאתי שום דבר.
"איזה באסה" מלמלתי
"אז אולי תצירי ואז תיראי משהו" ג'ייק אמר
"אין היום אתה גאון!" אמרתי ושוב נשקתי ללחיו.
הישתחררתי מכל והיתחלתי לצייר, קו ועוד קו, כעבור חצי שעה זה היה מוכן, תהום שרוח עולה ממנה .
"וואו, יפה" הוא אמר
"נראה את זה לכירון" אמרתי ורצנו לכירון
בסוף הצלחנו להשיג אותו.
"כירון, הא ללהיות המיועד יש קשר לזה?" שאלתי והראתי לו את הציור, הוא הפך לחיוור
"תספר לי" אמרתי בכעס וברק היה בשמים ורעם פעם באוזנינו
"ולנטין המיועדת, ביתו של זאוס" כירון אמר בקול מעט מלחיץ.
"קריפי" ג'ייק מלמל ונתתי לו מרפק
"נבשר לכולם בשירה בציבור היום" הוא אמר והלך אחורה משתחווה
"טוב.. ניראה לי שמצאתי את הביתן שלי" אמרתי
תגובות (2)
מהמם תמשיכי
המשך!