המסע הגורלי פרק 6

#כעבור יומים#

לא ניראה לי שהאלים שמעו אותי, ג'ייק כבר נימצא בביתן שלו , ביתן היפיסטוס ואני עדיין נימצאת בביתן 11 של הרמס, לא ניראה לי שאני שייכת לכאן, כולם פה עם עיניים כחולו ושיער בלונדיני ומתי שאני עם שיער שחור ועינים כחולות ירוקות שניראות ככה רק בגלל עדשות המגע שלי, במקור העיינים שלי אפורות, ורני שונאת את זה.

"פסססט….פסססט" שמעתי
היסתובבתי וראיתי את טיילור
"היי טילור מה קורה?" שאלתי
"בואי יש מלא פעילויות מגניבות שלא צריך לעשות עם הקבוצה!" היא אמרה לי ופתאום באור הזה היא ניראתה לי מוכרת.
"מיד" אמרתי
היא חייכה והלכה
מאיפה היא מוכרת לי? הירהרתי וכמו תמיד מתי שאני מהורהרת אני מציירת ,בורחת לדפים.
לפני שאימא שלי מתה אני תמיד הייתי מראה לה את הציורים שלי והיא אמרה שזה ניראה ממש מציאותי.
ציירתי ואז לאט הכל היתגבש לי במוח, הציור! אני צירתי אותה! וגם את כירון! אני לא מאמינה ציירתי את כל הילדים פה!.
"מלחיץ" מלמלתי
"מה מלחיץ?" שמעתי את ג'ייק
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"אסור לי לבקר ידידה?" הוא שאל
"אתה חייב לענות לשאלה בשאלה?" השבתי
"אני לא יודע, אני יכול?" הוא ענה ואני עשיתי אנחת עיצבון והוא ציחקק
"טוב אבל מה מלחיץ?" הוא הפעם שאל ברצינות
לקחתי את הדפים שלי והראתי לו ציור שצירתי מלפני שנה
"וואו זה ממש דומה לי" הוא מלמל
"ציירתי את זה מלפני שנה" מלמלתי "לא הכרנו אז" המשכתי
"אוקי את צודקת זה סופר מלחיץ" הוא אמר ואני עשיתי חיוך קטן של אמרתי לך
"מאז שהגענו לפה אני מגלה דברים מוזרים, הציורים , האלים החצי חיות וחצי בני אדם נידמה לי שכיוונו אותנו לפה כדי שנדע משהו חשוב" אמרתי
"ולנטין! את באה ?" שמעתי את טיילור
"כן מיד טיילור!" צעקתי
"אני חייבת לזוז" מלמלתי
"אוקי, ודרך אגב מתי שתחזרי יש לי משהו שבניתי" ג'ייק אמר בהיתלהבות
"אני אראה את זה" אמרתי וחיתי אליו חיוך קטן