המסע הגורלי- פרק 4

"פאק!" ג'ייק אמר
"עכשיו שמתה לב שמשהו לא בסדר?" שאלתי בציניות
"אין לנו שק"ש דיבילית" הוא אמר לי ונתתי לו מרפק חזק
"וואי את חזקה!" הוא אמר מחזיק את הכתף שלו מכאבים.
"זה שאני בת זה לא אומר שאני חלשה" מלמלתי
נקודת מבט רוי:
משועמם!, יך זה שלא נותנים לילד הכי חכם המחנה לצאת למסע חיפושים ?!
"רוי! תיתעורר ישנון!" אמר אחד האחים שלי דרק
"תיסתום מפגר" אמרתי
"בלה בלה בלה בלה" הוא המשיך לחפור
"אתה יודע, מפתיע אותי שאתה הבן של אלת החוכמה!" אמרתי עצבני והיתכוונתי לכל מילה
נ. ב. ולנטיין:
יצאתי מהביתן הצפוף להיתאוורר קצת,
ראיתי נערה שמתאמנת בחרבות, היתקרבתי אליה וראיתי שהיא ממש טובה.
"היי, את ממש טובה בזה" אמרתי לה אבל לא ניראה לי שהיא הקשיבה.
"שלום?" שאלתי והיא עצרה את רצף הבובות הקרועות.
"מה את רוצה?" היא שאלה
"רק רציתי לומר לך שאת ממש טובה בזה" אמרתי לה ומבטה הכועס הירכך מעט
"יופי לי" היא מלמלה והמשיכה להיתאמן
"בכיף" מלמלתי והלכתי לכיוון חדר האוכל.
לא ראיתי חדר אוכל במימדים כאלה אף פעם.
"שלום" שמעתי קול של נערה
היסתובבת וראיתי נערה בעלת שיער חום חלק ועינים ירוקות.
"היי" מלמלתי
"את חדשה פה?" היא שאלה
"כן" לאהיה לי כוח להיות צינית
"לי קוראים טיילור, איך קוראים לך?"
"ולנטין" מלמלתי
"שם מעניין" היא מלמלה
"מה הקטע של הילדה הזאת שם?" שאלתי את טיילור
"זאת אנטסיה, ניא היתו של ארס היא מתעלמת מכולם" היא אמרה
"לפחות אנסטסיה זה שם יותר טוב מולנטין" ציחקקנו