המסע הגורלי פרק 13
הלכתי לביתן שלי, יש עוד כמה שעות עד שניצטרך ללכת אז נירדמתי.
~חלום~
ראיתי תהום חשוכה, בדיוק כמו התאום שציירתי והראתי לכירון.
"האולימפוס יהיה שלי!" אמר קול אפל
"כן אדוני, אתה תצליח" אמר נער והישתכווה לתהום.
"מה הולך פה?" מלמלתי
"המיועדת לא תצליח להשיג את החפצים מהמוזות" אמר הקול האפל "אף אחד לא יוכל"
"אילה חפצים?" מלמלתי אבל יותר מדי חזק, הנער עמד להיסתובב אלי ואז…..
~סוף חלום~
זה היה חלום?!
לקחתי את השעון שלי וראיתי את השעה, 11:50, עוד שעתיים יוצאים.
הלכתי למרכז הלחימה בחרב ושם ראיתי סאטיר מוכר.
"גרובר?" שאלתי
"מי כאן?" הוא קפץ
"זאת אני, ולנטין" אמרתי מצחקקת
"אה, ולנטין, הבהלת אותי" הוא אמר
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"מתאמן, מה עוד יש לי לעשות פה?" הוא שאל ואני ציחקקתי, אחרי כמה ציחקוקים שלי גם הוא היצטרף לציחקוק.
"זה מסע ההחיפושים הראשון שאין בה סאטיר" אמר גרובר "בדרך כלל היו לוקחים גם את המשגיח, אבל לך לא היה משגיח אז …"
"אתה ממש רוצה להיות במסע חיפושים אה?" שאלתי (שאלה רטורית)
"מאוד" גרובר אמר
"תילך לכירון" אמרתי
"מה?" גרובר שאל
"תבקש ממנו שתיצטרף" אמרתי וחיוך נימרח על שפתיו של גרובר
"את מדהימה!" הוא אמר וקפץ עלי ברגלי התיש לחיבוק, זה קצט כאב, אבל היה סבבי :)
"נו יאלה לפני שאני מעקמת את הגב לפני המסע!" אמרתי וגרובר דילג לו או רץ לו
תגובות (2)
המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!