המסע הגורלי פרק 11

הלכתי לביתן שלי, ביתן זאוס.
באור הירח הברקים שהיום על קירות הביתן היו יפיפים מתמיד.
נפלתי על אחת המיטות.
"כיבוי אורות" אמרתי לעצמי
כיסיתי את גופי בשמיכה הדקיקה ובן רגע הייתי ברקיע השביעי.

~חלום~

"ולנטין?" שמעתי קול גברי קורא לי
"מי זה?" מלמלתי מתהפכת במיטתי
"אחיך" אמר הקול והיסתובבתי לעברו
"איך? אני בת יחידה" אמרתי
"אחיך מאותו האב" האיש אמר ואז מראהו היה יותר ברור, שרירים גדולים ותווי פנים מושלמים.
"מהו שימך?" שאלתי
"הרקולס" הוא אמר ואני אז ניזכרתי
"אתה היית בזרם שכירון דיבר איתו!" אמרתי
"מה זאת אומרת שאני המיועדת?! אני רוצה תשובות!" אמרתי
"אסור לי לומר לך הכל אבל ארמוז לך,
הוא אשר נשלך לתהום.
לא שלם הוא.
יחזור מהאפלה.
ועל אולימפוס ישתלט הוא.
הכס ילקח וישמר
על ידי האחד אותו הוא בוחר"הוא אמר
"קריפי" אמרתי
"את חושבת שזה קריפי? את לא יודעת מה מצפה לך בהמשך הדרך" הוא אמר והיתפוגג

~סוף חלום~

התעוררתי, היסתנוורתי ממשהו, הייתי בטוחה שמהשמש אבל אז ניזכרתי, אן בביתן שלי חלונות.
זה היה אחד הברקים שזהר באור לבן.
"אני מוכנה הרקולס" אמרתי בביתן הריק והברק שזהר חזק להיות קישוט רגיל
יצאתי כששמעתי נערים מודיעיים על ארוחת בוקר.
לא הייתי צריכה להחליף בגדים, נישארתי עם אותם בגדים מאתמול
יצאתי לשולחן שלי, לשולחן רק שלי.
למרבה הפתעתי ראיתי את אנסטסיה, מחייכת.
"פנקיק עם סירופ שוקולד?" שאלתי את האוויר, עדיין לא כלכך היתרגלתי לאוכל שיוצא מהאוויר.
יצא לי פנקיק עם סירופ שוקולד וריבת תותים בצד וקצפת ופירות טריים (יאמי!).
הלכתי אל המנגל הגדול הזה והכנסתי את הפירות הכי טריים שלי.
"לזאוס, אבא, בבקשה תעזור לי להבין מה אני אעשה" מלמלתי
חשבתי שהעשן יסריח אבל טעיתי, היה לו ריח של היורה, הגשם הראשון