המסע הגורלי פרק 10

נכנסתי לביתן הריק של זאוס, היו מצוירים שם ברקים יפיפים משיש.
"אז, לפה אני שיכת" אמרתי בחלל הריק.
נפלתי על אחת המיטות, היה לה ריח של היורה.
"אם רק אימא היתה פה" אמרתי וחיבקתי את הכרית
שמעתי קול צילצול ואנשים שצועקים "עוד חצי שעה השירה בציבור!!!"
לבשתי חולצה כתומה זוהרת של המחנה ושורט משופשף.
אספתי את שיערי לקוקו גבוה.
שמתי מעט אילרנר שחור ועיפרון כחול
יצאתי והלכתי לכיוון המדורה, כולם כבר ישבו מסביב למדורה ונערה שיותר צעירה ממני שיחקה עם הגחלים.
"כולם להיתכנס! עוד מעט נתחיל את השירה בציבור!"כירון אמר"לפני זה יש לי הודעה חשובה"
כולם התחילו להיתלחשש.
"מצאנו את המיועדת, ולנטין, ביתו של זאוס" הוא אמר וכלם היסתכלו עלי
"גם אותי זה הפתיע אז אל תיסתכלו עלי" אמרתי
"מחר תיצא ולנטין למסע חיפושים והיא תיצטרך ליבחור5 נערים ונערות שילוו אותה" כירון אמר
"מה?!" שאלתי
"את צריכה עכשיו ליבחור את הנערים והנערות שבאים איתך" כירון אמר ואני נאנחתי.
קמתי ואמרתי:
"טיילור,ג'ייק,רוי,דרק ואנסטסיה" אמרתי ואנסטסיה היתה בהלם, חייכתי אליה בחביבות
"אוקי, כל הנערים והנערות שולנטין בחרה נא להכין את התיקים למחר אחרי ארוחת הצהרים"כירון אמר והתחלנו לשיר את השירה בציבור, שירים ביוונית עתיקה, היה קצת מצחיק אבל היה כיף.
אחרי השירה בציבור אנסטסיה הלכה אלי.
"למה?"היא שאלה
"רואים שאין לך חברים ואני רוצה להיות חברה שלך" אמרתי מחייכת
"אף פעם אף אחד לא היה נחמד אלי"היא אמרה משפילה את מבטה
"ועכשיו כן, יאלה לכי לביתן להכין תיק" אמרתי לה וחיכתי ופעם ראשונה שראיתי אותה מחייכת, שיערה החצי אדום עף על פניה כשהיא רצה לביתן.