yolo22
אני יודעת שזה החלק שבו אני אמורה להתנצל על זה שלא העלתי פרק כבר יותר משבוע וחצי. אבל תסלחו לי שאני לא רוצה לעשות את זה.
קצת מכעיס שקיבלתי די הרבה מיילים של אנשים שביקשו ממני להמשיך- יותר אנשים מאלה שמגיבים לי כאן. זה שימח אותי לראות שאתם רוצים שאני אמשיך, אני לא אומרת שלא. רק קצת מעצבן לדעת שאי אפשר לחיות חיים רגילים בלי להיזכר כל פעם שאני פותחת את המייל ברגשות אשם על זה שאין לי זמן להעלות.
אני בתקופה די עמוסה עכשיו ואי אפשר לצפות ממני לכלום כרגע.
אי אפשר גם להגיד לי "אז תעלי פרק שכבר כתבת" בגלל שזה לא אפשרי, אני כותבת וישר מעלה. לא הגאה ולא כלום, בגלל זה יש לי לפעמים שגיאות כתיב.
אני מקווה שתבינו ולא תכעסו עלי.
ושכל מי ששלח לי מייל ב"צור קשר" יגיב גם כאן. בלי תלונות בבקשה.
מצטערת שדיכאתי אתכם. תהנו מהפרק!

המלחמה האחרונה- פרק 6

yolo22 04/02/2014 976 צפיות 4 תגובות
אני יודעת שזה החלק שבו אני אמורה להתנצל על זה שלא העלתי פרק כבר יותר משבוע וחצי. אבל תסלחו לי שאני לא רוצה לעשות את זה.
קצת מכעיס שקיבלתי די הרבה מיילים של אנשים שביקשו ממני להמשיך- יותר אנשים מאלה שמגיבים לי כאן. זה שימח אותי לראות שאתם רוצים שאני אמשיך, אני לא אומרת שלא. רק קצת מעצבן לדעת שאי אפשר לחיות חיים רגילים בלי להיזכר כל פעם שאני פותחת את המייל ברגשות אשם על זה שאין לי זמן להעלות.
אני בתקופה די עמוסה עכשיו ואי אפשר לצפות ממני לכלום כרגע.
אי אפשר גם להגיד לי "אז תעלי פרק שכבר כתבת" בגלל שזה לא אפשרי, אני כותבת וישר מעלה. לא הגאה ולא כלום, בגלל זה יש לי לפעמים שגיאות כתיב.
אני מקווה שתבינו ולא תכעסו עלי.
ושכל מי ששלח לי מייל ב"צור קשר" יגיב גם כאן. בלי תלונות בבקשה.
מצטערת שדיכאתי אתכם. תהנו מהפרק!

כירון סיים את דבריו והתיישב, חניך תורן מביתן 11 זינק לעברו עם כוס מים והושיט לו אותם. הוי, לונה בהחלט זכרה את הזמן שהיא הייתה כזאת. כל פעם שמגיע למחנה חניך צעיר מידי, שזאוס לא מרשה להתחיל את האימונים שלו- הוא נהפך להיות חניך תורן. לונה הייתה תורנית במשך שנתיים. שזה לא הרבה יחסית לאליס, שעשתה את זה במשך חמש שנים, אבל עדיין שנתיים יותר מידי. ביומולדת 11 שלה, כשהיא החליטה לקחת את עצמה בידיים ולהגיד לכירון שנמאס לה לשרת אותו בדיוק הגיע חניך חדש וצעיר למחנה, והיא שוחררה מעבודת הכפייה.
בדיוק באותו זמן נפתחה הדלת ונכנסו פנימה אדי הכלומניק והחדש הדפוק, כריסטופר משהו. כירון מיהר להעמד והציג את כריסטופר בפני אפולו. אפולו חייך לכריסטופר בנחמדות והם יצאו שניהם החוצה. אם לונה הייתה מישהי אחרת, היא הייתה ממשיכה בחייה כרגיל. אבל לונה זיהתה את כל מיליוני הפרצופים השונים של אבא שלה. ובזה שהוא שלח לכריסטופר, היה משהו קשוח.
אליס ניצלה את ההזדמנות שאפולו יצא בשביל לשטוח את טענותיה כנגד ביתן אפרודיטה שקישט להם את המרכבה והרס להם את המירוץ האחרון. לונה הסיטה את שערה הקצר אל מאחורי האוזן השמאלית וניסתה להראות לחוצה. "כירון" היא קראה. כולם השתתקו והסתובבו אליה והיא הקשיחה את עינייה, "אני יכולה לצאת לשירותים? זה דחוף". כירון הנהן והיא רצה החוצה. 'אני צריכה להיות שחקנית, זה עובד לי לא רע' חשבה. 'אבל המצפון שלי, לעזאזל איתו!'.
הפנייה לשירותים הייתה מצד ימין, אבל לונה המשיכה דווקא ישר. היא הרגישה איפה אפולו נמצא, ככה יצא לה להיתקל בו כמה פעמים בחיים שלה, יותר פעמים מכל שאר אחיה החצויים. היא נעצרה לפני דלת חומה ומוזנחת והצמידה אליה את אוזנה. "אני באמת לא רואה מה יש לך, כריסטופר, בחיים שלי לא שמעתי על דבר כזה" היא זיהתה את קולו של אביה. "המממ" נשמע זימזום בקולו של כריסטופר, הוא נשמע מעומעם כמו שקוע בטראנס. "מה שכן, זה בטוח לא קשור אליי. או אל זאוס." בקולו של אפולו נשמעה נימת אזהרה ברורה, "מממ" הימהם כריסטופר בתגובה.
לונה אימצה את אוזנה לשמוע את ההמשך ונשענה על הדלת. הדלת נפתחה מעט בחריקה צורמת. "שיט" שיבחה את עצמה לונה ורצה משם הכי מהר שהיא יכלה.
היא נכנסה בחזרה לחדר ולא הופתעה לראות את כולם בעיצומו של ויכוח. אליס נגד כולם ורק רובי נוטה בין שני הצדדים. לונה מעולם לא הבינה מדוע נבחרה דווקא אליס לעמוד בראשות הביתן שלה. ארס לא יכל לבחור לעצמו מועמדת טובה יותר?
כאילו מחשבותיה נאמרו בקול, אליס הסתובבה אליה ותקעה בה מבט רצחני. אם אפולו לא היה נכנס בדיוק שניה אחריה ומשתיק את כולם היא הייתה משתינה בתחתונים, או מקללת, או בורחת משם. או מקללת ובורחת משם באותו הזמן. אפולו דחף אותה לתוך החדר והיא הזדרזה להיכנס.
מר ד' נכנס לחדר עם ספל דיאט קולה לימון והתיישב בכורסה שלו בהתרסה לפני שאפולו יספיק להתיישב עליה. "איפה כריסטופר?" שאל כירון. אפולו התיישב באחד הכיסאות הפנויים ואמר בכבדות "בשירותים". במשך שתי דקות השתררה דממה של ציפייה, ובסופן נכנס כריסטופר לחדר, כשעל פניו מבט מבולבל.
"ובכן," כיחכח אפולו בגרונו "לא גיליתי מה הבעיה שלו". כריסטופר לא אמר כלום, רק עמד שם והסתכל על האוויר שלפניו.
אפולו העביר מבט על פני הסובבים בחדר, כולל לונה. היא זיהתה בפנים שלו אשמה, וגם קצת כעס. היא ידעה שהיא היחידה שראתה את זה. אפילו אחרי מיליוני שנים של להיות אל, אבא שלה עדיין שקוף. הרגיז אותה שהוא משקר לכולם, והיא התכוונה לגלות למה.


תגובות (4)

המשך! אני מגיבה לך כאן.

04/02/2014 09:44

נטע אני ממש מעריכה את זה, זה לא מובן מאליו בשבילי 3>

04/02/2014 09:49

תמשיכי!! (אני קוראת חדשה…)

04/02/2014 10:46

סיפור מהממם אפילו שירדו טיפה על פרסי (מאוהבת בו! 3>) זה סיפור ממש יפה תמשיכי מתי שאת יכולה לא לוחצת עלייך

06/02/2014 17:43
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך