המלחמה האחרונה- פרק 12

הבוץ הגיע כעת כמעט עד אפו של אדי. מימינו, אלקסיס שהייתה מעט יותר נמוכה, החלה לאבד צבע ממחסור באוויר. בעיניים רושפות העביר אדי את מבטו בין אלקסיס, כריסטופר והגנום. מנסה להנשים בכוח רצונו את חברתו הנאמנה ומהצד השני להרוג את חברו הלא נאמן. הוא ראה את אלקסיס נהיית לבנה עוד ועוד, את הורידים שלה מתנפחים, מייחלים לאוויר. הוא החל לבעוט בכל כוחו, לחפור מתחת לאדמה, להגיע לאלקסיס.
פניה הלבנות של אלקסיס נעלמו לחלוטין. אדי מיצמץ מספר פעמים בהלם בשביל להעלים את הדמעות. אין סיכוי שהיא… לא יכול להיות שהיא… הוא לא הצליח אפילו לחשוב על המילה הזאת.
כריסטופר התכופף לערמת הבוץ שכיסתה אותו ולקח ממנה חופן, הוא לש אותה במיומנות ועיצב ממנה פרח. במבט מלא ניצחון הוא הצביע על הגנום ואחר כך על אלקסיס. או לפחות איפה שהיא הייתה לפני ששקעה. אדי לא שמע על מה הם מדברים, אוזניו היו כבר מכוסות בבוץ והוא לקח נשימות עמוקות ככל שיכל. מאמץ את ראותיו לשמור על האוויר כמה שיותר זמן. הוא עצם עיניים והתפלל לפגוש את אלקסיס בשאול. זה לא היה הוגן, הם אפילו לא הספיקו להיות ביחד שבוע.
הוא לקח את הנשימות האחרונות שלו והרגיש את הסחרחורת מטפסת לאט לאט, כמו האוקיינוס בשעות הגאות. רק שלאוקיינוס יש גם שעות של שפל, ולאדי היה ברור שזאת הגאות האחרונה שיזכה לחוות.
האוויר שהיה מסביבו השחיר. זהו, הוא כולו מתחת לאדמה. 1. 2. 3. 4 פעימות. 5. 6. 7. 8. בפעימת הלב התשיעית שלו הוא הרגיש שהוא נמשך באגרסביות. הוא נאבק במשיכה בכל כוחותיו האחרונים ובלית ברירה נתן לעצמו להמשיך להיגרר.