הטבלה המחזורית – פרק 51

"מה קרה? תספר לי הכל!" אמרה לי ירדן בלחץ. אופאל גם היא עמדה שם.
הסתכלתי סביב.
"איפה פרסי?" שאלתי.
המשכתי לחשוב במקביל על מה שהאדס אמר לי ואז עלתה לי בראש מחשבה.
"פרסי מת?" שאלתי מיד.
ירדן פערה עיניים בלחץ והסתכלה עלי.
"הוא שם" אמרה אופאל והצביעה.
הסתכלתי. ראיתי רק את השיער השחור שלו, אבל הוא דיבר עם משהו. הסתכלתי על הדמות שלה. הקול של האדס הדהד לי. אופאל עמדה למות ואני עצמי, הייתי צריך להציל אותה בכך שאני אמות וכך אוולד בפעם השלישית. ניסיתי לחשוב, מי הייתי בפעם הראשונה? היה לי בכלל סיכוי להיזכר?
מרחוק ראיתי נהר לבן, משום מה הוא היה מוכר לי. נהר לתה, אולי.
הרוח הסתכלה על משהו לידי ואז ראיתי את הפנים. קודם כל, זיהיתי אותה. אחר כך, ניסיתי לחשוב מאיפה.
לבסוף פרסי חזר אלינו.
"מי זאת הייתה?" שאלה ירדן.
"אנבת'" אמר פרסי בשקט ועיווה את הפה שלו. הרוח עדיין חיכתה שם. אנבת'. נזכרתי שאנבת' היא אחותי הגדולה.
"החברה שלך…" אמרה ירדן גם היא בשקט.
"טוב, אנחנו צריכים ללכת" אמרתי.
"אבל… תלכו בלעדיי" אמר פרסי.
"למה אתה מתכוון?" שאלה אופאל. אני הבנתי טוב מאוד למה הוא התכוון.
"אתה רוצה לחזור להיות איתה" אמרתי "נכון?".
הוא הנהן. הסתכלתי על העיניים שלו. הוא היה נראה עצוב אבל העיניים שלו הביעו שמחה מטורפת, כאילו חיכה שנים לרגע שבו יוכל להתאחד שנית עם אנבת'.
"לך על זה" אמרתי לו.
"אתה מציע לו להתאבד?!" שאלה אותי ירדן בפאניקה.
"ירדן, את לא מחליטה עלי, בבקשה די" אמר פרסי "בחרתי כבר".
"אתה לא יכול!" אמרה ירדן.
"אני כן" אמר פרסי "אבל… בבקשה תלכו, אני חושב שיהיה לכם קשה…".
ירדן הייתה בהלם. שמתי לה יד על הכתף אבל היא העיפה אותה.
היא הסתובבה ופשוט הלכה משם לכיוון המעבורת של כארון.
אופאל רצה אחרייה.
"בהצלחה" אמרתי לפרסי. הבנתי כבר הכל.
"וויתרת על הפעם השנייה, אבל בהצלחה" אמרתי.
"על מה אתה מדבר?" שאל פרסי.
חייכתי רק חיוך קטן.
"רואים שאתה ואנבת' אחים, גם היא עושה לי את זה" אמר פרסי.
ראיתי את הדמות של אנבת' מחייכת. היא נופפה לשלום.
הסתובבתי עם לב כבד ורצתי אחרי ירדן ואופאל עם האלמנטל בתוך התיק הירוק.
נשארו לי עוד שתי משימות. להגיע לאולימפוס ולהסביר הכל ואז גם….. להתאבד? לא. להציל את אופאל. חייכתי לעצמי חיוך שקרי ורצתי אחריהם בלי להתסכל אחורה.