הטבלה המחזורית – פרק 47

Estonian 13/11/2011 694 צפיות 5 תגובות

הייתי עייף מאוד ולא היה לי כוח לספר על שום דבר שקרה לנו אז נתתי את המושכות לשאר שסיפרו לכירון הכל והביאו לו את התיק הירוק עם שלושת האלמנטלים הראשונים.
בסופו של דבר אזרתי אומץ וסיפרתי לכירון שהיעד הבא שלנו הוא השאול.
אם הוא חשש, הוא ממש לא הראה את זה על הפנים שלו. למעשה, הייתי מוכן להישבע שראיתי צל של חיוך על השפתיים שלו, כאילו הבין לאן הגורל חותר.
"זה בכלל אפשרי?" שאל פרסי "כלומר, להגיע לשאול".
"ברור שכן" אמר כירון "אתה בעצמך עשית זאת פעמיים".
"אז עכשיו חייבים לעשות את זה" אמרה ירדן.
"למה?" שאלתי.
"כי פעם שלישית גלידה, ואני אוהבת גלידה" אמרה ירדן ומשכה בכתף שלה.
"את יודעת שבמקור זה פעם שלישית אני אצרח אבל תרגמו את זה לא נכון?" שאלתי.
"אויש, עוכר שמחה" אמרה ירדן.
"אז בכל מקרה, את שלושת האלמנטלים עדיין לא ניתן להחזיר למקומם כיוון שאנחנו צריכים את כל הארבעה אחרת הם יוכלו לברוח שנכניס את הרביעי, לכן, נשאיר כאן את התיק הזה, כדי שלא תסתכנו באיבוד האלמנטלים, תחפשו במחסן תיק חדש" אמר כירון.

אופאל ופרסי הלכו לחפש תיק כזה במחסן בזמן שאז פתאום נזכרתי במשהו ששכחתי ממנו כמעט. דין. לכל מי שהספיק לשכוח, הוא סאטיר, הוא היה איתי ועם ירדן בכיתה.
"איפה דין?" שאלתי את כירון.
כירון רק הביט בי בעיניים עייפות.
"הוא נשלח למשימה" אמר כירון בשקט.
הילדה ההיא, רמונה, הגיעה לפתע.
"כירון, יש לנו בעייה ו…, מה אתה עושה פה?" היא שאלה כאשר ראתה אותי.
"אני במקרה בדרך לצאת לחלק השני של מסע החיפושים שלי" אמרתי לה בעברית "רמונה?"
"זיכרון טוב" אמרה רמונה והנהנה.
"אני עדיין לא מבין למה נידיתם אותי" אמרתי "אבל לא כל כך אכפת לי. בעייה שלכם".
רמונה האדימה.
"אתה מסוכן, אתה עומד להחריב את העולם" אמרה רמונה.
"כנראה שאת חכמה רק בשפות" אמרתי לה.
היא פערה עיניים.
"חתיכת…" היא התחילה.
"דין צדק, באמת ביתן אתנה נהיה טיפש" אמרתי.
האמת שלא ידעתי אם זה נכון או לא. פשוט רציתי להרגיז כמה שיותר את רמונה. זה הגיע למפלצת הזאת.
רמונה עשתה משהו שלא ציפיתי לו בכלל.
היא התחילה לבכות.
"בשביל מה אני צריכה את זה בכלל?" היא שאלה בבכי.
הרגשתי פתאום ממש רע עם עצמי, או שאולי היא סתם עובדת עלי?
"לא מספיק מה שעבר עלי בבית… תמיד מאשימים אותי" היא יללה. היא הלכה משם, טורקת אחריה את הדלת ומוחה דמעות עם היד שלה.
הסתכלתי על כירון בתקווה שיגיד לי מה קרה.
"לרמונה יש עבר מאוד מעורער" אמר כירון.
"אני הולך להגיד לה סליחה" אמרתי.
"לא, זה לא רעיון טוב. תן לה קודם להרגע" אמר כירון.
"בסדר" אמרתי.
פרסי ואופאל חזרו עם תיק ירוק חדש.
"ובכן, אולי כדאי שתצאו עכשיו" אמר כירון.
"אבל.."התחלתי לומר.
"לא, אחר כך" אמר כירון.
"בסדר" אמרתי.
נשבעתי לי בלב שאני אבקש סליחה ממנה שנחזור.
"בהצלחה" אמר כירון.


תגובות (5)

יאאששש!! אני ראשונהה

14/11/2011 12:50

הייתי חייבת לשחרר את התגובה ההיא קודם, כדי להישאר ראשונה:)
אוקיי, כרגע (בשעתיים-שלוש האחרונות) קראתי את כככללללללללל הסיפור!!כולל הגיבור האבוד!! וזה ממש יפה!! ואתה חייב להמשיך,ולומר תודה לירדן ששיכנעה אותי לקרוא (ממש קל לשכנע אותי)
ממש אהבתי את הסיפור, ו.. השם אופאל מוכר לי מאיפה שהוא, אבל אני לא זוכרת מאיפה. ויקיפדתי את זה וגיליתי שזה סוג של אבן חן או משהו שרק לחכולוגים יש כוח לקררוא (עשיתי על זה מיכא"ל)
טוב, אז סליחה על החפירה, ואם השם אופאל בא לך ממקום כלשהו שהוא לא אתה, בבקשה תאמר לי, כי זה ישגע אותי כל הלילה!!
לילה טוב!!
שיר

14/11/2011 12:54

ואווו זה ממש יפה!!!!

המשך. עכשיו!!!!!!!!

14/11/2011 13:02

תודה שיר! איזה כייף שקראת את הסיפור הזה! אני אקדיש לך את פרק 48.
אין לי מושג למה בחרתי את השם אופאל. אולי זה בגלל שקראתי ארטמיס פאול.
תודה גם לך נופפו!!! חבל שלא יוצא לנו הרבה לדבר.

14/11/2011 21:09

כןן!!! בדיוק בבית ספר חשבתי על זה ונזכרתי בארטימיס פאול!! זה גם למה אני לא אהבתי אותה..! ו… יאאשש מוקדש לי פרק!!!!!!

15/11/2011 04:34
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך