הטבלה המחזורית – פרק 26

החושך עמד לרדת. ההיפוקמפוסים לא שחו עד החוף כדי שלא יראו אותם ולכן הודינו להם. ירדן שחתה עד החוף ואנחנו מדדים בעקבותיה.
פרסי שחה ממש ליד ירדן כך שאני ואופאל יכולנו לדבר בשקט.
"את יודעת מה אומרת התמונה" אמרתי "את יודעת".
אופאל רק נתנה לי מבט עצוב תוך כדי ששחתה לחוף.
"את יודעת מה אומר הלק" אמרתי "אני יודע שאת יודעת".
"איך אתה יודע?" היא שאלה.
"ראיתי עליך" אמרתי "תספרי לי הכל".
"אתה תגלה את זה לבד, ממש בקרוב" היא אמרה לי בקול עצוב ושבור.
…
התברר לי רק מאוחר יותר שהגענו לחוף של דנמרק ולא של בלגיה וזה שימח אותי כי מכאן זה ממש קרוב להגיע לנורבגיה.
לצערי לא יכולנו לטוס בגלל ירדן ופרסי אז נאלצנו לעשות מסע ביבשה או בים.
רצינו "לשאול" עוד ספינה אבל לצערי לא הייתה שם אף דבר שהיה אפשר לגנוב אז נאלצנו לקחת מעבורת כדי להגיע לאי של דנמרק שנמצא בו הגבול עם שבדיה.
הגענו לאי הזה ועל החוף היה קור אימים.
אופאל הביאה לנו בגדים חמים שהיא ארזה, בחיי, היא חשבה על הכל.
הודיתי לה חרשית בזמן שירדן ניסתה להשיג לנו אוכל ושתייה חמה.
פרסי הלך עם ירדן לעבר חנות מזון שהייתה שם.
ישבתי לבד עם אופאל.
"אז תגלי לי" אמרתי "אני מתחנן".
"אני לא רוצה לדבר על זה" היא אמרה "בכל מקרה, אני צריכה לשתף אותך בדבר אחר".
"במה?" שאלתי.
"הלילה היה לי חלום, חלמתי על אונדינה, היא הייתה בטרומסה והיא לחצה יד עם הקטה ועוד איזה אחד עם פרצופים מתחלפים. הוא כל הזמן התחלף והוא היה מחוסר צל. שניהם חתמו איתה על עסקה. הקטה והבחור הנוסף רוצים לשחרר את האלמנטלים ולהשמיד את העולם" אמרה אופאל.
"מי זה יכול להיות הבחור הזה?" שאלתי.
"אולי מורפיאוס, אל החלומות" אמרה אופאל.
"זה… מפחיד" אמרתי.
"אני צריכה ללכת לשירותים" אמרה אופאל.
היא הלכה לחנות אוכל.
שמעתי קולות מאחוריי והנחתי שאלו ירדן ופרסי.
לפתע העולם כולו החשיך.