הטבלה המחזורית – פרק 16 + 17 ספיישל – דאבל פרק – פרק עמוס רומנטיקה משום מה
פרסי סתם שכב לו ככה, על הסיפון עם פה פעור.
ירדן התכופפה על הברכיים שלה.
"מה קרה לו?" שאלה אופאל.
ירדן סובבה את הראש שלה אליה. העיניים שלה היו דומעות והיא נראתה כועסת "מה?! חתיכת מטומטמת!" צרחה עליה ירדן "אם היינו יודעים היינו אומרים לך, או שלא, כי הרי ברור שאת מוזרה ואת לא באמת תעזרי לנו במסע החיפושים! למה באת בכלל! תלכי מפה!".
דמעות עלו בעינייה של אופאל והיא ברחה אל מתחת לספינה.
"בשביל מה?!" כעסתי על ירדן ורצתי אחרי אופאל.
"אופאל" קראתי.
"עזוב את זה ג'ייקוב" אמרה אופאל תוך כדי בכי "תחזור לחברה שלך! אתם לא צריכים אותי".
"אופאל" אמרתי והתיישבתי לידה וליטפתי לה את השיער.
היא שמה את הראש של על הברכיים שלי והתייפחה.
"אני לא מוכשרת לכלום, רק למכור" היא יללה.
"אם ככה לא הייתי מציע לך להצטרף" אמרתי "אני משוכנע שיש לך עוד כישרון".
אופאל השתנקה.
היא קמה מהברכיים שלי והסתכלה עלי בעיניים דומעות.
"אתה באמת חושב ככה?" היא שאלה בקול שבור וחנוק מדמעות.
הנהנתי.
היא התקרבה אלי והתנשקנו.
פערתי את העיניים שלי בזמן הנשיקה.
"מה זה היה?" שאלתי שהיא התנתקה ממני.
"אני אוהבת אותך" אמרה אופאל.
האמת שהייתי מבולבל, לא הייתי בטוח אם אני אוהב אותה או לא אבל לא יכולתי להגיד לה דברים רעים, היא הייתה בוכה יותר, היא גם ככה הייתה במצב נפיץ ולא רציתי לנפץ אותה עוד יותר.
הייתה לי הרגשה שהיא תהיה חשובה למסע אבל לא רציתי שיהיה רומנטיקה.
"בואי אופאל" אמרתי לה ועליתי לסיפון חזרה לפרסי.
ירדן הסתכלה עלי במבט זועם מאוד.
"איכזבת אותי!" היא אמרה. עכשיו היא ירדה למתחת לסיפון.
"אני לעולם לא אבין נשים" חשבתי לעצמי וירדתי אליה.
קיוויתי שזה לא יקרה שוב והיא תתנשק איתי.
היא התיישב על הכיסא.
ניסיתי להתיישב לידה אבל היא התפרצה עלי.
"איך העזת?!" היא צרחה עלי.
"תשמעי, אני לא יכול להיות בצד של שתיכן" אמרתי "זה לא הגיוני".
"מה לא הגיוני?!" היא צרחה עלי.
"לא מסתדר עם ההיגיון" אמרתי.
"זה שאתה בן אתנה לא אומר שאתה תמיד חייב ללכת עם ההיגיון, סמוך על הלב, אתה כמו זומבי" היא אמרה.
"אני לא אוהב את הטון שלך" אמרתי.
"אז מה?!" היא צרחה עלי "הלוואי שתטבע".
יצאתי מהסיפון.
"מהר!" צרחה אופאל. התיק הירוק היה פתוח שוב והאלמנט היה שם.
רצתי כדי להסתער עליו. ירדן הייתה בחוץ.
"עוד פעם פתחת את התיק?" שאלה ירדן "ממש כאילו זה היה בכוונה".
"לא עשיתי את זה בכוונה" התלוננה אופאל.
קפצתי ואז הוא זז ואני נפלתי למים.
"הצילו!!!" צעקתי "אני טובע".
פתאום קלטתי שהתפילה של ירדן קרתה.
ירדן הייתה המומה.
"קדימה, ירדן, תעשי משהו" אמרה אופאל.
ירדן רצה וקפצה מהספינה. היא תפסה בי וטיפסה על הספינה ושמה אותי על הסיפון.
ירקתי מים.
"הצלת אותי" מלמלתי.
"אתה החבר הכי טוב שלי" אמרה ירדן.
אופאל התחילה לבכות שוב.
"תקשיבו! מה יש לכן! תפסיקו! אי אפשר לריב כל הזמן, איך אנחנו אמורים לצוד את כל האלמנטלים אם נריב כל הזמן?" שאלתי.
"אופס" אמרה ירדן "האלמנטל בורח".
ראיתי פתאום את הנער ההוא רץ למטה. הוא נגע ברצפה התחיל לשרוף.
ירדן הורידה את קשת השיער שלה והיא הפכה לקלשון. היא הניפה אותו ומים כיבו את השריפה ואת האלמנטל.
לקחתי את התיק ולכדתי אותו שוב.
"עשית ממש טוב" אמרה אופאל לירדן.
ירדן רק נעצה בה מבט זועם.
"מה עם פרסי?" שאלתי.
שתיהן הסתכלו במבט של "אויש".
הסתכלתי למקום שבו שכב. הוא כבר לא היה שם.
תגובות (13)
אהההההההההההה. מה קרה לפרסי?!
ואני לא סובלת את אופאל!!
אפילו אחרי שגרמת לה לבכות?! אחרי שהיא החמיאה לך?!
כן!!! ולא אכפת לי כלום כי היא התנשקה עם ג'ייקוב!
זה טוב שהיא בכתה, מגיע לה! והיא שיחררה את האלמנט פעמיים!!
לא אכפת לי שהיא החמיאה לי!
היא התנשקה עם ג'ייקוב אבל הוא לא נהנה מזה!!! וחוץ מזה היא שיחררה את האלמנט פעם שנייה, נכון, אבל בכוונה?! את פשוט לא רוצה לסכן את הסיכוי של עם ג'ייקוב, אה?
מוחע! עלית עליי, בסדר :)
העיקר שהיא תהיה נחמדה בהמשך
לאא את פרסי!! למה?!!??!?!?!??!?!!!!?!??
פפפרררססיייי 3> 3> 3>
תחזייר אותו
אל תדאגי. הוא לא יחזור. או שכן?!
אני אפיל עליך פסנתר!!
אני אצור גיטרות וארביץ לך איתן בראש!!!
תחזיייר אוותוו!!!!!!
אור לא כתבת מזמן את סיפורי הלמה שלך!!
לא אהיה לי אך לישון בלילה:)
( אני עושה את זה בלי כסף)
שלחתי לאישור סיפור למה? – למה בני האדם לא עפים?
אההה ! שלח לי אותו לפני שאני אתחיל לנגוד את כח המשיכה ( ואז אני אתחיל לעוף והסיפור שלך לא יהיה רלוונטי למציאות )
מוחע! אור צודק :)
נ.ב. הפרקים האלה באמת נלאים רומנטיקה…. מעניין למה
אוף,נו למה פרסי לא יכול למות כבר וזהו?!?!