הטבלה המחזורית – פרק 15

אופאל סחבה את התיק הירוק של האלמנטים בזמן שצעדנו לכיוון המכרז שבו יש מוניות.
"אופס!" אמרה אופאל באפניקה. שמעתי מעין רוח כזאת וראיתי שהתיק הירוק פתוח והאלמנט היה בחוץ.
פרסי עצם עיניים ואז פלט צרחה וגל הוטח באלמנט החופשי. וולקנוס נפל על הרצפה ופרפר.
כיוונתי את התיק ותפסתי אותו מחדש.
"מצטערת" אמרה אופאל "זה לא יקרה שוב".
היא לקחה את התיק.
ירדן נעצה בי מבט של "אזהרה אחרונה".
"מה יש לך?" שאלתי אותה "את עד כדי כך לא סומכת עליה?".
"כן" היא אמרה לי ואני גלגלתי עיניים.
…
לא מצאנו שום סירה לאוסטרליה ולכן "השאלנו" ספינה וסמכנו על פרסי לניווט. הוא היה מדהים, הוא היה מסוגל להגיד את נקודות הציון שלנו בלי בעיות. אני עליתי על נקודות הציון דרך מחשב נייד שאופאל הביאה איתה.
אופאל ואני ישבנו למטה בעוד ירדן ופרסי היו על הסיפון.
"אז אופאל, איך גילית שאת בת של הבה" שאלתי.
"אבא סיפר לי בגיל חמש שהתחלתי לתהות מה אנחנו מוכרים" אמרה אופאל.
"כל חייך מכרת?" שאלתי.
"כן" היא אמרה "אפשר לומר".
"22 שנה, בלי חידוש?" שאלתי.
"בלי" אמרה אופאל "טוב, נו, מידי פעם יש…".
"מה?" שאלתי.
"לא רוצה לגלות" אמרה אופאל.
"מה?" שאלתי שוב פעם.
"נערים שנכנסים, נערים חמודים" אמרה אופאל והסמיקה.
שמעתי קול צעדים במדרגות.
ירדן באה אלינו.
שלחתי אליה מבט של "מה?".
היא שלחה אלי רק מבט זועם עם עיניים מצומצמות.
"מה קורה?" שאלתי.
היא לא ענתה.
לפתע שמענו צרחות מלמעלה.
רצתי למעלה ואחרי ירדן ואופאל.
ראיתי את פרסי על הסיפון. העיניים שלו היו פעורות לרווחה והוא היה קפוא ולא זז בכלל.
הפה שלו היה פעור לרווחה.
היה נראה כאילו משהו הפתיע אותו ואז שיתק אותו.