החצויים העתידיים 3

כשהתעוררתי הייתי במיטה של בית חולים. שאלתי: "איפה אני?" ומישהו הופיע, הוא החזיק קשת בידו מי לעזאזל מחזיק קשת בימינו חוץ ממני "אה יופי התעוררת כירון ישמח לשמוע" הוא אמר. "איפה אני?" שאלתי שוב "מחנה החצויים, ליד הכינרת איפה ששכנה פעם העיר טבריה." "שמעתי עליה, למה אני פה?"
"כי אתה חצוי" "מה זה?" "בן של אל יווני" "לא מאמין לך" "אני מבין גם לי היה קשה להאמין" :"אתה אומר שגם אתה כזה?" "כן וכל מי שתמצא כאן שהוא בן אדם" "אז אין כאן בני אדם, אבל בוא נחזור למה אני פה? הבנתי שאני חצוי אז תוכיח לי" "אתה לא היית מצליח להרוג בכזות קלות את הקיקלופ או להילחם במינוטאור" "אה באמת לא הבנתי מה זה אבל אני לא מאמין שאני חצוי אלה רק מיתוסים" "מה שראית היה מיתוס?" "לא אבל זה יכול להיות תעלול" "טוב שיהיה אבל קום סוף סוף".
יצאתי מהמקום וראיתי את לוטן אורי ודן. "שלום גם לכם אמרו שהאלים היוונים קיימים?" שאלתי אותם "כן" אמר לוטן "כן" אמר אורי "זה נכון" אמר דן