הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 8

המורה יצאה החוצה מהכיתה.
"אתם נהנים?!" היא צרחה והאדימה כולה.
"אתם כולכם מקבלים עונש" היא אמרה "ולמה לא הלכתם למנהלת?".
"המנהלת לא רוצה לפגוש אותי" אמר אנדרו.
המורה הייתה עצבנית. היא שלפה טלפון נייד והתקשרה.
"כן, שלום" היא אמרה לאפרכסת הטלפון.
"אני צריכה שתגיעי לכיתה ט'" היא אמרה "ברגע זה".
המורה העצלנית הזאת ממש התקשרה למנהלת שתגיע.
פרל הביטה באנדרו במבט רב משמעות.
אנדרו קלט אותה.
אחרי כמה דקות בהן המורה נזפה באנדרו, פרל וטום בזמן שמהכיתה נשמעו צרחות וצעקות וקללות, הגיעה המנהלת.
למנהלת היה שיער צבוע בצבע אדום. היא הייתה נמוכה ומלאה.
"אתם עושים צרות?" היא שאלה בזעם. כנראה המורה הפריעה לה במהלך שתיית קפה ועשיית דברים שעליהם היא מקבלת כסף, למרות שבמציאות, היא לא עושה כלום.
"את עושה צרות" אמר אנדרו, בטוח בעצמו.
המנהלת הייתה בשוק.
"מה?!" היא כעסה.
אנדרו הביט היישר לעיניים של המורה.
"את לא כועסת על שלושתנו, את שמחה שיצאנו כי למעשה את לא רצית להיות מורה, את מעדיפה בכלל להיות בנקאית" הוא אמר "ואין לי ספק שזה נכון, כיוון שאת מדברת על מתמטיקה כאילו את מעדיפה לחשב מאשר לפתור משוואות".
המנהלת הייתה מזועזעת בזמן שהמורה דווקא הנהנה.
"ואת" אמר אנדרו והצביע כלפי המנהלת.
היא האדימה מרוב כעס, אך גם נראתה מפוחדת, כאילו אנדרו הצעיר מסוגל לעשות לה משהו.
"את בכלל לא מנהלת טובה, ואת יודעת את זה, אם היית מנהלת טובה היית דופקת בכל דלת של כיתה ובורחת, רק בשביל לשעשע את התלמידים" אמר אנדרו "אבל אם את דופקת, תעשי את זה חזק, כדי שכולם ישימו לב, עדיף לבעוט".
המנהלת הנהנה. כנראה שהיא הייתה מרוצה מזה שלא יקרה לה שום דבר רע. "ובזמן שאתן עסוקות, אנחנו חופשיים" אמר אנדרו.
"ברור" אמרה המנהלת "ברור".
מהתדמית שטום יצר לעצמו במוח, פרל ככל הנראה היא אחת מהמקובלות השטחיות. הוא סובב את הראש שלו, משוכנע שהיא תחייך ותשמח, אבל היא דווקא לא הייתה שמחה.
"אנדרו" היא לחשה לו.
"כן?" הוא ענה.
"אתה בטוח שהן לא ייעשו לנו כלום?" היא שאלה.
הסתכלתי אליה שוב פעם.
היא גלגלה עיניים.
המנהלת התקדמה לעבר הכיתה שלהם בשביל לבעוט על הדלת.
"לברוח, עכשיו" אמרה פרל.
שלושתם ברחו משם במהירות עד שהצליחו להיכנס לתוך המקלט שבו התקיימו שיעורי אומנות.
"איך עשית את זה?" שאל טום.
אנדרו אפילו לא חייך. כנראה שטום נפל על שני החנונים הכיתתיים או משהו.
אם טום היה מקבל את היכולת להפנט אנשים בשורה אחת, הוא ככל הנראה היה מתנקם ב… המממ…. אם רק היה זוכר אנשים רעים. לא.. אולי גם טום לא היה מנצל את זה, אבל טום היה משוכנע שזאת יכולת שהוא בהחלט היה רוצה לקבל אליו.
"זאת יכולת שלי" אמר אנדרו "אין לי מושג איך זה עובד, אני יודע שזה עובד".
"זה ממש מגניב" אמר טום.
"תודה" אמר אנדרו בשקט.