הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 34
"תפתח את הדלת!" אמר אוון.
צינה אפפה את כל האזור, כאילו החדר מקרין עוצמה של קור כמו שישה מקררי על.
הידית הייתה קפואה למגע, כאשר אנדרו סובב אותה.
"זה נעול" הוא אמר.
"נעול?" שאלה נופר "טוב ברור, הוא לא רוצה שישחררו אותה."
"אבל למה שהוא יחביא אותה כאן?" שאל טום "הרי זה הבית שלך, למה שהוא יסתכן?"
"יכול להיות שיש לו תוכנית בתוך תוכנית או משהו, אולי הוא רצה שאני אחזור הביתה, ולא יודע מה" אמר אנדרו.
"לא נראה לי" אמר טום "עלי הוא עשה רושם של מטומטם."
"אולי הוא מטומטם, אבל הוא לא טיפש" אמר אנדרו "אני משוכנע שמשהו כאן לא בסדר, ולמה שפרל תקרא לו 'חמוד' ?"
"אין לי מושג" אמר טום "אולי היא התאהבה בו."
"כן… הגיוני" אמר אנדרו באיטיות.
"מה עם אייל ניגוח?" שאל אוון "אפשר לנסות לשבור את הדלת."
"איפה נשיג אייל ניגוח?" שאלה נופר "אני לא חושבת שמוכרים את זה."
"אז צריכים לאלתר" אמר אנדרו, עם מבט רעב בעיניים. לא היה ספק שהרצון למצוא את פרל בער בו כמו אש במדורת ל'ג בעומר.
"אנדי?" נשמע קול מלמטה "בוא, אנדי."
"ג'ולי?" שאל אנדרו. הוא ירד למטה במהירות.
ג'ולי הביטה בו, עם העיניים הירוקות שלה. היא חייכה חיוך רחב ואז העיניים שלה השתנו לאדומות.
בתנועה זריזה היא תפסה את אנדרו ביד ועיקמה אותה. אנדרו הזדעק בזמן שג'ולייט הפילה אותו על הרצפה.
קרינה של חום עז אפפה אותה, והעיניים שלה היו מלאות אש טהורה, ופחד וייאוש.
היא השכיבה את אנדרו על הרצפה ואז כפתה אותו אליה, כך שלא היה יכול לקום.
"ג'ולי?" שאל אנדרו בשארית כוחותיו.
"אתה לא תעז להרוג אותו" היא אמרה "אתה לא תעז להסתובב איתו."
"מה קורה כאן?!" שאל אנדרו "הצילו! עזרה!"
הוא צעק וניסה לבעוט בג'ולי שרק צחקה למראה אנדרו חסר האונים.
אף אחד מחבריו של אנדרו לא הגיע לעזור לו.
"מה קורה כאן?!" הוא שאל בפאניקה.
"החברים שלך עסוקים" צחקקה ג'ולייט, או מי שזה לא היה, כיוון שאחותו של אנדרו הייתה חמודה, רגועה ולמעשה, היא הייתה האחות המושלמת בעיניי אנדרו. היא מעולם לא למדה אומנות לחימה והיא נרתעה ממכות, מה שללא ספק הצביע על כך שמשהו השתנה בה. מישהו או משהו השתלטו עליה, או שבינתיים ג'ולייט האמיתית כפותה במרתף כלשהו הרחק יחד עם החוטף של פרל.
"תשחררי אותי מיד, את לא רוצה להחזיק אותי" אמר אנדרו, מקווה שהיכולת שלו לשכנע תפעל גם על היצור שהתחזה לאחותו הקטנה.
"נו באמת, אנדי, אתה באמת חושב שעשו אותי באצבע?" שאלה ג'ולי. החיוך שלה חשף ניבים לבנים לחלוטין. אור השמש שהסתנן דרך החלון נשבר על השיניים שלה.
"היכולת המתוקה שלך לשכנע לא תפעל עלי" אמרה ג'ולי.
היא שלפה חרב ארד עם קת כסופה שבה מותקנת גולה בצבע אדום עז, כמו דם.
"את לא תהרגי אותי" אמר אנדרו "את אחותי הקטנה, אני אוהב אותך, ואת אותי."
"אז למה אתה רוצה להרוג אותו?" היא שאלה והרימה גבה. היא הניפה את החרב שלה "אני לא אתן לך לעשות את זה."
"ג'ולי! לא!" צעק אנדרו.
היא הניפה את החרב והתכוונה להנחית אותה על הצוואר של אנדרו.
תגובות (0)