הדרך אל הדרקון הוולשי – פרק 15
"השם הזה מוכר לי" אמר טום.
"ברור שהוא יהיה לך מוכר, אתה אחי הגדול, אתה צריך לזכור אותי במעומעם, אפילו שמחקו לך את הזיכרון" אמרה לוסי.
"מה זאת אומרת אלים יווניים?" שאל אנדרו.
"מה שאמרתי" אמרה לוסי, כאילו היא לא מבינה מה לא בסדר.
"אבל הם מיתוס" אמר אנדרו.
"הם לא" אמרה לוסי "הם עדיין קיימים."
"אבל האימפריה היוונית חלפה כבר מזמן, האלים לא יכולים להישאר ביוון, הם הרי תמיד ילכו על המרכז, קשה לי להאמין שהם עדיין ביוון או שהם עדיין מה שהם היו. אני משוכנע שחלק מהם נעלמו" אמר אנדרו.
לוסי פערה עיניים.
"בחיי, אתה חכם" היא אמרה.
היה זה תורו של אנדרו להיות מופתע.
"למעשה, יש כמה גרסאות של אלים, יוונים, רומיים, צרפתיים, גרמניים, אמריקאיים, נורבגים, פולניים וכדומה" הסבירה לוסי. "לאחרונה במחנה שלנו מחלקים לפי קבוצות של מדינות, איחדו בין כל המחנות."
"מחנה?" שאל טום.
"מחנה לילדי האלים" אמרה לוסי.
"יש לה סבלנות של ברזל" חשב לעצמו אנדרו. כמה שהיא לא דומה אליו.
"ילדי האלים?" שאל אנדרו "את באה לומר לי שהם עדיין מזדווגים עם בנות תמותה? אין להם בושה? הם באים, מתערבים להם בחיים, עושים להם רק רע ואז נולדים להם גיבורים כמו הרקולס שנועדו להשמיד את ההיסטוריה של האנושות?"
"כאן אני מתחילה לדאוג" אמרה לוסי.
"כן" חשב לעצמו אנדרו "אין חדש תחת השמש."
"בכל מקרה" אמרה לוסי "פחות או יותר, כן, רק שבני האלים לא עושים צרות, הם מועילים, הורגים מפלצות, עושים שטויות במחנה. מנסים להרוג אותך."
לא היה נדמה שהיא מתבדחת איתם, אבל בכל זאת לאנדרו היה קושי מסוים בלקבל עליו את הדברים הללו.
"אז רק רגע, את בת של אלה, וגם טום הוא בן של אותה אלה" אמר אנדרו "מי זאת?"
"זאת…" התחילה לוסי.
"אתנה" אמר טום "אני…" הוא נתן מכה על ראשו "זוכר את זה."
"כן" אמרה לוסי "במחנה יש חלוקה ראשונית על פי מדינה, אחר כך על פי ההורה. אתה היית המנהיג של כל בני אתנה, מכל המדינות. אחרי שנעלמת אני קודמתי לתפקיד הזה ממנהיגת צאצאי אתנה האסייתים."
"כמה מדינות יש?" התעניין טום.
"יוון, רומא, צרפת, גרמניה, פולין, נורבגיה וארצות הברית הם הגדולים ביותר" הסבירה לוסי "יש גם ישראל, יפן, סין, בריטניה, אוסטרליה,בולגריה, קנדה, ברזיל, ספרד, ארגנטינה ודרום אפריקה."
"עמוס" אמר אנדרו.
"כל כך הרבה?" שאל טום "כמה בנים יש לאתנה?"
"לא כולם הבנים שלה ישירות, יש גם זוג חצויים שילד ילד, נכד של אלים" הסבירה לוסי "ועכשיו, באמת כדאי שנעלה למרכבה בדרך לפולין"
"דווקא פולין?" שאל אנדרו.
"כיום היא המרכז" הסבירה לוסי.
"אז רגע, אני פולני?" שאל טום.
"כן" אמרה לוסי.
"איך אפשר לדעת מאיזה מדינה מגיע כל אחד?" שאל אנדרו.
"זה חדש יחסית, רק בשנתיים האחרונות זה התחיל, מאז שהחלטנו שהכוח הוא באיחוד. מצחיק שדווקא הבולגרים הם בין אלו שהתנגדו * . בכל מקרה, אפשר לזהות על פי מוצא אישי, מאיפה אתה?" שאלה לוסי.
בינתיים טום עלה על המרכבה, בחלק שהיה פתוח והתיישב.
"אני מבריטניה" אמר אנדרו.
"אתה לא נראה כזה" אמרה לוסי ובחנה אותו.
"אני יודע, אבא שלי מקסיקני ואמא שלי שבדית" אמר אנדרו "כמובן שרואים עלי את מקסיקו"
"בדרך כלל שאין בכלל קשר, לרוב הולכים על פי רצון, ככל הנראה שמתאים לך בריטניה, קודם כל נראה מי אתה בדיוק" אמרה לוסי.
"ואם אני לא?" שאל אנדרו בחכמה.
"אז סביר להניח שלא תוכל להיכנס למחנה" אמרה לוסי.
תגובות (0)