הגיבור הלא מוגדר – פרק 8 – אני נואש כל כך. תראו ברציתי להוסיף.
"חצוי?!" שאלה אנג'לה.
אנבת' הנהנה.
"אבל איך?" שאל בנג'מין.
"אם הייתי יודעת הייתי משתפת אותך, אתה לא חושב?" שאלה אנבת'. היא הייתה חיוורת במיוחד. השיער שלה היה פרוע לחלוטין.
גיליתי שהנתון החדש לא כל כך מרגש אותי. אני יודע שזאת אמא שלי אבל היי, מעולם לא פגשתי אותה, היא לא דיברה איתי, לא יצרה שום קשר חוץ מלהכיר בי כבן שלה. אולי בכל זאת עליי להחשיב את זה כיוון שעדיין לא הכירו באדם.
"ומה נעשה?" שאל מייק.
"אני מניחה שצריכים לעשות מסע חיפושים, לפני שנתיים וחצי יצאו למסע חיפושים בעקבות ארטמיס" אמרה אנבת'.
"אז צריכים להחליט מי וצריכים ללכת לרייצ'ל" אמרה אנג'לה.
…
בערב כולנו התכנסנו בחדר אוכל בשביל מדורה במקום בזירת הלחימה בחרב. לא היה לי מצב רוח בכלל. שלחתי מבטים חשדניים לעברו של אדם אבל הוא ישב בנוחות ליד כירון שישב בכיסא גלגלים והיה עטוף שמיכה אדומה עם ציור כחולה ומעברו עוד משהו שמנמן עם פנים סמוקות במיוחד. לא ידעתי מי זה אבל הבנתי שהוא המנהל. מר ד'.
אחרי שתי שירים מר ד' טען שיש לו עיסוקים והלך.
אנבת' הלכה ודיברה בצד עם ילדה ג'ינג'ית עם מכנסי ג'ינס מחוררים ומקושקשים וחולצה לבנה שעליה כיתוב שלא זיהיתי בגלל הדיסלקציה שלי.
כירון הביט בהן במבט מודאג. תהיתי למה לא מספרים לי דברים מהותיים כאלו.
הילדה שדיברה עם אנבת' הסתכלה על כירון והוא הנהן לה.
"מי זו?" שאלתי את זו שישבה לידי – קיילה.
"האורקל שלנו, רייצ'ל" אמרה קיילה.
הסתכלתי קצת על קיילה לפני שעברתי לרייצ'ל.
"חניכים!" אמר כירון "כפי שאולי שמעתם, אתנה נחטפה על ידי חצוי".
המולה התחילה.
"שקט!" הוא אמר. הוא אפילו לא צעק וכולם השתתקו. כאשר התחזה למר ליפמן היה עליו לצעוק בגובה של לפחות מתאים דציבלים אם לא יותר.
"כיצד אנחנו יכולים לדעת שזה חצוי?" שאל ילד מביתן הרמס. היה נדמה לי ששמו קונור על פי מה שזכרתי.
"מכיוון שהושארה הודעה מאחוריו" אמר כירון "וכעת אנחנו צריכים לחשוב על מסע החיפושים".
החניכים חזרו להידבר ביניהם.
"מה זה מסע חיפושים?" שאלתי את קיילה.
"חניכים יוצאים למסע" אמרה קיילה בפשטות.
"לא מפריע לך שאני לא מפסיק לשאול אותך שאלות?" שאלתי.
"לא, אני זוכרת שאני הייתי חדשה" אמרה קיילה.
פתאום רייצ'ל נעמדה. העיניים שלה בהקו פתאום באור זוהר.
היה לה קול מוזר ומטריד.
"חמישה לדרך הם ייצאו
בדרך לאלים האבודים מתנות ייאבדו
הלא מוגדר ימצא מוצא נורא מכל
דרך ארוכה יעשה אחד אל השאול"
היא אמרה וקרסה אבל שני אנשים כבר תפסו אותה.
"זאת הייתה נבואה?" שאלתי.
כולם בהו בי ואני משוכנע שהסמקתי.
"זאת נבואה" אמרה אנבת'.
"ומה היא אומרת?" שאל אלון. כבר כמעט שכחתי מקיומו.
"דברים אפלים" אמר אדם.
כולם הסתכלו עכשיו עליו.
"אני מבין את הנבואה, לא רק אתנה, אלים נחטפים. החצוי חוטף אותם. אני אצא עם לאון, אלון" אמר אדם. העיניים שלו הפכו לאדומות בזמן שדיבר. משהו היה בהחלט לא רגיל אצלו.
"אבל יש חמישה" אמרה רייצ'ל כאילו זה רגיל כל מה שקרה.
"הם" אמר אדם והצביע בכל יד על קיילה ועל בנג'מין.
"איך אתה יודע?" שאלתי.
הוא הביט בי. העיניים שלו הבהבו מירוק לאדום עד שבסוף חזרו לירוק לחלוטין.
"אני… באמת לא יודע" הוא אמר.
תגובות (0)