הגיבור הלא מוגדר – פרק 13

קיילה לא האטה את הקצב. הייתי צריך לנחש כמעט תמיד לאיזה כיוון היא פנתה. "קיילה, תאטי!" צרחתי לה. היא בתגובה נעמדה במקום עד שהתנגשתי בה בכוח. היא חייכה חיוך כזה של בושה ואני הבטתי לה בעיניים. היא נתנה לי יד בשביל שאני אקום.
היא התקרבה אלי לאט לאט אבל אז אלון נכנס והיא התקדמה.
"את בכלל יודעת לאן את הולכת?" שאל אלון
"אני מנסה לשמוע על פי המוזיקה" אמרה קיילה.
"אני לא שומע מוזיקה" אמרתי.
"יש מוזיקה" היא אמרה "היא שם".
היא רצה לכיוון מסויים ואני אחריה. היא הסיטה ענף ולפתע נגלה מולנו קרחת יער שבה ישב איש כהה עור שם ישוב בתוך כיסא שנראה כאילו נלקח ממכונית ישנה. באמת הייתה מוזיקה. מוזיקה שבטית. הייתה לי תחושה רעה. כבר פעמיים נתקלתי במפלצת, פעם אחת ברחתי ממטוס מלא מפלצות וקפצתי ממטוס בלי ללמוד צניחה ואיבדתי אח על היום הראשון למסע. "בואי נלך" לחשתי לקיילה באוזן.
"לא" היא אמרה כאילו הייתה מהופנטת.
לאיש כהה העור היו עיניים כהות והיה לו זקן אפור ושיער אפור. הוא היה לבוש אוברול כחול ומטונף והיו לו רגליים הפוכות. הוא היה נראה מכוער כל כך.
הוא הביט בי במבט חודר כאילו הוא מסוגל לקרוא את המחשבות שלי.
הוא הצביע עלי. "בוא" הוא אמר בשפה שלא ידעתי איזו אבל ידעתי מה הוא אומר.
הבטתי בחשש. הוא הקיש באצבעותיו ולפתע עמדתי לבד. קיילה, אלון ואדם נעלמו. הוא סימן לי לבוא. באתי אליו בחוסר רצון עז.
"לאון" אמר לי האיש.
הסתכלתי עליו בחרדה.
"אל תפחד" הוא אמר לי "עליך אני סומך".
"שמה?" שאלתי.
"אתה תמצא את אתנה" הוא אמר.
"מי אתה?" שאלתי.
"אני הפייסטוס" הוא אמר.
"למה אתה נגלה אלי?" שאלתי.
"אתנה יקרה מאוד לליבי, ועכשיו אני צריך להעביר לך את זה" הוא אמר. הוא הושיט לי מקל פשוט כסוף שנראה חלוד למדי.
"המממ… תודה?" אמרתי.
"אל תזלזל, עוד יגיע הזמן שבו תצטרך את זה" הוא אמר. הוא הקיש באצבעותיו ונעלם. אלון ואדם היו שם.
"מי זה היה?" שאל אלון.
"הפייסטוס, הביא לי את זה" אמרתי והצגתי להם את המקל.
"איפה קיילה?" שאל אדם.
"אין לי מושג" אמרתי.
שמעתי צרחה איומה מהדהדת.
"קיילה!" אמרתי אני ביחד עם אדם.
רצנו לתוך העשבים למקור הרעש. שמעתי צרחות של גבר.
המשכנו לרוץ עד שהגענו לקצה האי מהצד השני שלו. היה שם חול. קיילה הייתשה שרועה על הרצפה מדממת.
"קיילה!" קראתי בחרדה "מה קרה?" שאלתי.
"זה תקף אותי!" היא צעקה "במים".
"ואיך שרדת?" שאל אדם.
"האיש כהה העור הגיע לכאן אבל אז פתאום משהו כמו מערבולת שאב אותו לתוך כדור כלשהו" אמרה קיילה "ועכשיו התוקף בים".
"איך התוקף נראה?" שאלתי.
"הוא היה נראה אנושי, בלונדיני עם עיניים אפורות כמוך" אמרה קיילה והצביעה עלי "והוא היה דומה לך מאוד אבל לא אתה, כאילו אתם אחים".
"בנג'מין" אמרתי.
"לא יודעת" אמרה קיילה "אבל עכשיו גם הפייסטוס נחטף".
הבטתי בדאגה באדם.