הגיבור הלא מוגדר – פרק 10

בדרך אדם שיתף אותנו בחיזיון שאמר לו שעליו לחצות את האוקייאנוס האטלנטי לכיוון אירופה. הוא אמר שהכל יתבהר בלונדון.
ארגוס הוריד אותנו בשדה התעופה של ניו – יורק ונפרד מאיתנו. בנג'מין הוציא שטרות מהתיק שלו וספר.
"זה יספיק לכרטיסי טיסה לדעתכם?" שאל.
הבטתי וחישבתי בראש.
"כן" אמרתי "עכשיו בואו נזדרז".
עלינו על המטוס הראשון שהכיל חמישה מקומות ללונדון. נאלצנו לחכות שש שעות עד למטוס שכזה.
בינתיים אלון הלך לשירותים יחד עם קיילה. אני חייב לציין שקיילה נראתה מופתעת ממשהו. בשוק. שמרתי לה על התיק בזמן שהיא הייתה בשירותים. באופן מוזר התיק היה יחסית כבד משאר התיקים והייתי משוכנע שארזו לנו את אותו ציוד בתיקים שלנו.
בנג'מין ניסה לתחקר את אדם על העבר שלו בזמן שאני הייתי עסוק בספר מתמטיקה שלי.
"איפה אלון וקיילה?" שאל לפתע בנג'מין.
"אין לי מושג" הודתי "כמה זמן עבר".
אדם קם על הרגליים שלו ואני חששתי שיש לו עוד נבואה לשאת.
"יכול להיות שמשהו קרה?" שאל אדם לבסוף.
נאנחתי אנחת רווחה וקמתי גם. הכנסתי את הספר לתיק ולקחתי את התיק שלי ושל קיילה. "בואו" אמרתי לשניהם והלכתי לכיוון השירותים בשדה התעופה.
שמעתי צרחות מכיוון השירותים של הגברים. אלון השתמש בחרב כדי לנסות לקטול יצור מטריד במיוחד – ראשו וגופו היו כגוף אדם אבל הרגליים שלו היו נחשים. הנחשים התפתלו וניסו להכיש את אלון. קיילה גם היא ניסתה להילחם עם חנית שלא ראיתי קודם ובכלל לא ידעתי שיש לה. באופן כללי לא ידעתי איך לשניהם יש פתאום כלי נשק.
"קח" אמר לי בנג'מין וזרק אלי פיגיון שהיה לו בתיק. הוא הוציא לעצמו חרב ארוכה. בנג'מין רץ פנימה ואני אחריו.
הנחשים שבמקום הרגליים של היצור לחששו בכעס שראו אותנו וניסו להכיש את בנג'מין בפרצוף אבל הוא היה זריז וכרת נחש אחד. הנחש נפל על הרצפה מת.
אלון לקח הימור וזרק את החרב שלו ללב של היצור אבל החטיא והחרב פגעה בדלת תא השירותים ונתקעה בה.
קיילה כיוונה עם החנית שלה ותקפה אבל בטעות פגעה בזרוע של אלון.
היה לי ברור שאף אחד כאן לא מיומן מספיק.
התקרבתי ליצור והצלחתי לחתוך לו את הזרוע אבל זה לא הספיק. היצור רק הניף בזרועות שלו ושאג.
אדם נכנס פנימה דרך דלת השרותים. "גיגאנט" הוא אמר וצמצם את עיניו.
"מה?" שאל אלון.
היצור הסתכל אליו ונעץ בו מבט זועם ושאג.
"גיגאנט – שם היצור" אמר אדם.
"למי אכפת לעזאזל איך קוראים לו?! תהרוג אותו!" צעק אלון.
קלטתי שאדם החזיק ביד קשת. הוא כיוון חץ בקשת וכיוון למפלץ. ראיתי אותו במחנה – הוא פספס את הלוח שם. התפללתי שזה יעבוד עכשיו.
אדם עצם את העיניים שלו ומתח את החץ לאחור ואז שחרר. החץ פגע לגיגאנט בדיוק בלב והוא קרס והתפוגג לחלוטין.
כולנו התנשפנו. קיילה התפנתה לרפא את הפציעה של אלון.
"חשבתי שאתה לא טוב בחץ וקשת" אמרתי.
"טוב… האמת ש…" התחיל אדם אבל אז הופיע מעל הראש שלו הולוגרמה. ההולוגרמה הייתה של כדור לבן – משהו שנראה כמו הירח.
בנג'מין הביט בזה בפליאה.
"איזה אל זה?" שאלתי.
"זה לא ייתכן!" אמר בנג'מין.
"מה?" שאלתי.
גם קיילה העיפה מבט.
"מה?!" היא שאלה.
"מה זה?" שאלתי.
"אדם… אתה בן של… ארטמיס" אמר בנג'מין.