הגיבור הלא מוגדר – פרק 6
זה היה גן עדן. פשוט גן עדן. המיטות אומנם היו למעשה דרגשים שמוצמדים לקיר אבל הייתה ספרייה אדירה (לצערי זה לא הצליח לרגש אותי בגלל הדיסלקציה) ולוח משוכלל של לימוד (מהסוג שאני הכי אוהב) והיה שם גם מפות של העולם ומפות קרב.
"זה מדהים!" אמרתי והסתכלתי סביב מנסה לגמוע כמה שיותר פרטים.
"אני שמחה" אמרה אנבת' בחיוך "בכל מקרה, זאת מיטה טובה" היא אמרה והצביעה על מיטה קרוב לחלון.
אור היום כבר התעמעם וצלליות של לילה איימו על כולם מלמעלה. תריעת קונכייה קראה לכולנו לארוחת ערב. אלו היו שולחנות עם מפה לבנה ששולייה סגולים.
כשנימפות הגישו את האוכל ראיתי שכולם קמים. ראיתי אותם זורקים חלק מהאוכל למחתות.
"מנחה לאלים" לחשה לי אנבת' באוזן.
אדם בדיוק זרק מנחה לאלים ולפתע האש התחזקה לחלוטין וצבעה הפך אדום. היא הסתובבה כמו ספירלה לכיוון מעלה והתפשטה.
אדם הלך כמה צעדים אחורה. האש הייתה רותחת ומפחידה מאוד.
"מה זה?!" צרחתי.
הסתכלתי על אנבת' שהסתכלה על הנער שחור השיער שהדריך את אדם. הוא עצם את העיניים שלו ואז פלט צרחה שאיתה הגיע גל מים ענקי שכיבה את האש.
אדם התעלף על המקום.
..
אדם התעורר בדיוק בזמן בשביל השירה בציבור. אני הייתי איתו כל הזמן וצפיתי בילד מביתן אפולו מטפל בו.
"אתה באמת לא יודע מה גרם לאש?" שאלתי.
הוא הביט בי מודאג "ממש לא".
כאשר אדם התעורר הוא הלך איתי ועם בן אפולו לזירת הלחימה בחרב ששם גם הדליקו מדורה. אני התיישבתי יחד עם אחי לביתן אתנה תחת דגל של ינשוף בצבע כסף בזמן שאדם ישב ממש רחוק.
כמה ילדים עם לירות ניגנו וכולם שרו. לא היה לי מצב רוח לשיר גם אם הייתי יודע את המילים.
הסתכלתי רחוק אל אדם.
חיפשתי את אלון וגיליתי אותו עם קבוצת ילדים שריריים תחת דגל אדום עם חזיר בר ובו נעוצה חנית.
ישבתי ליד אנבת' והיא דיברה עם זה שלידה – אותו נער עם שיער שחור.
שמעתי חלק מהשיחה שלהם.
"אבל זה לא הגיוני" אמר הנער.
"זה חייב להיות" התעקשה אנבת'.
"מה?" שאלתי.
היה לי חשד שהם מדברים על האש.
"זה… לא חשוב עכשיו, לאון" היא אמרה.
"זה כן" התעקשתי "זה בקשר למקרה של אדם?".
"הממממ….." אמרה אנבת'.
"אתה בן של פוסידון" אמרתי עליו "אתה כיבית את האש".
"כן" הוא אמר בקצרה.
התחלתי להרגיש בבטן פתאום כאילו משהו לא בסדר.
הסתכלתי אחורה וראיתי את אדם קם על רגליו לאט לאט.
"תברחו!" הוא צעק "לברוח, עכשיו!, תברחו מיד אל תשארו כאן, לברוח!".
"מה?" שאלו הרבה חניכים.
"אל תשאלו, תברחו מיד! אתם לא יכולים להישאר כאן!" הוא צעק. קמתי על הרגליים ויצאתי החוצה. איתי יצאו עוד חניכים אבל לא כולם.
"תצאו!" צעק אדם חזק יותר.
בזמן שרצתי הרגשתי משהו פוגע לי בראש. זה נפל לי ליד. בורג.
שמעתי קולות של קריסה ואז התקרה קרסה.
העמודים פשוט נבקעו והמבנה התחיל לקרוס. לבני בניין נפלו בזו אחר זו והזירה קרסה.
כולם בהו המומים באדם.
אדם נראה תשוש מאוד. הוא שם ידיים על הברכיים שלו ונשף עד שלבסוף קרס בפעם השנייה שלו להיום.
תגובות (3)
וואוו מהמם!!
1. אני חושבת שאדם הוא אורקאל או בן אפולו שהוא גם אל הנבואה.
2. בן אפולו.. חחח
3. זה מחזק את נטענה שלי שהוא אורקאל…. או בן הפייסטוס… לא, אורקאל יותר הגיוני
וואוו מהמם!!
1. אני חושבת שאדם הוא אורקאל או בן אפולו שהוא גם אל הנבואה.
2. בן אפולו.. חחח
3. זה מחזק את הטענה שלי שהוא אורקאל…. או בן הפייסטוס… לא, אורקאל יותר הגיוני
מוחעחעחעחחעחעחעחעחחע לגלות לך האם צדקת או טעית?.