דעתי על פרסי

לפי דעתי פרסי הוא דמות גאונית , אף אחד לא עוצר אותו , הוא לא סתם דמות יש לו אפי נחמד ונינוח ושמתם לב ש- אין לו אגו?? הוא דמות שממנה אפשר לחיות , אני קורא את הספרים ביגלל שיש לי הרבה סיבות אבל העיקרית היא : שהוא מופיע שם , הדמות הזאת אולי מומצאת וכל דקה בחיים שלי ואני לא צוחק אני חושב על מתיי אני יחזור מבית הספר ויקרא בפעם השביעית את כל הספרים . פרסי חש צורך לגונן על כולם , אי אפשר להגיד שהוא גאון אבל דמות שיש בה משהוא שגורם לך פשוט לה צער על המחשבה שיום אחד זה יגמר רק תיזכור את הפעם הראשונה שבו קרעת אותו והתלהבת ממנו כאילו קיבלת גור כלבים קטן , או שיש לך אח קטן חדש . הוא לא עוזב אותך , נישאר על המדף , ומאז שהוא ניכנס לחיי יש לי רצון גדול יותר לחיות על האדמה הזאת , יש מי שאומרים שרק חננות קוראות/ קוראים ספרים ואני גאה להיות חננה. ומה שיותר כיף לי לומר זה שאני אוהב גם את אנבת׳ הם צוות מושלם , ריק עשה אותם כאילו הם היו החברים שלי , תמיד שם שאני עצוב , ולאחר שניים , שלושה , ארבע מישפטים יש לי רק חיוך על הפנים . קשה לי להתמודד עם הבית ספר קצת . ועוד יותר היה לי קשה כאשר קראתי ספר פעם והוא ניגמר … עברו חודשים עד שיצא חדש , אבל אני בטוח בדבר אחד אתה יכול ליקרוא מליוני ספרים , אבל קשה לי לשכוח את שתי הדמויות האהובות עליי – פרסי ואנבת׳

ריק עשה לי שיפור רציני בחיים עצמם , הוא גרם לי לחשוב כאילו יש משעות אמיתית לחיים , הוא לקח את כל הדמויות ועשה לכל אחת מהן משהוא שגורם לך לפיתוח את הספר מחדש .
אני חושב שהם מודל לחיקויי נהדר אבל זה ביליתי אפשרי בכל יום אני חושב על הספר שיקרא ובכל יום אני שואל מתיי יבוא הספר הבאה החיים שלו כניראה כמו של פרסי קשים . אהבתי יותר מכל את תחילת הספר שבו אנבת׳ אמרה לפרסי ״ אתה מזיל ריר כשאתה ישן ״ אני לא שוכח כלום מהספר הזה ואם אתם רוצים אני יעתיק אותו אחד אחד … זה היה הרגע שבו אתה קולט שיש לך משהוא לעשות עם עצמך ריק מבטא את פרסי כאילו הוא היה כמוהו לפרסי יש מליוני בעיות מוזרות ואחד אחרון – אף דמות שם לא חולה במחלות … מוזר …